Taanit 4

| 2 min read

Week Of: 2021-11-14
2021-11-16

<<

סיכום הדף Taanit 4

HOME/Daf Yomi##Taanit

צורבא מרבנן

אמר רבא, צורבא=חריף צעיר דומה לגרעין שנובט בקרקע שהולך וגודל בתורה
ועוד אמר, כשהצורבא כועס התורה שלומד גורמת לו לרתוח שהוא נעשה יותר רגיש.
רב אשי אומר, כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל - שלא כועס על התלמידים והעם כשצריך להטיל עליהם אימה, אינו תלמיד חכם.
אמר רבינא, למרות זאת צריך אדם להתרגל להתנהג בנחת.

שאלה שלא כהוגן

שלשה שאלו שלא כהוגן ולשנים השיבום כהוגן:

  1. אליעזר עבד אברהם - אפילו חיגרת וסומא, נזדמנה לו רבקה.
  2. שאול בן קיש - מי שיכה את גלית יזכה במיכל - אפילו עבד כנעני וממזר, נזדמן לו דוד.
  3. יפתח הגלעדי - והיה היוצא מדלתי ביתי - אפילו כלב או חזיר, נזדמנה לו בתו.

רבי ברכיה אומר שגם כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והושבה כהוגן - שביקשה גשם וקבלה טל. וכן, שבקשה שימני כחותם וקבלה דבר שתמיד גלוי - הן על כפים חקותיך.

שאלת גשמים

מי זה שאומר ששואלים רק סמוך לגשמים:
רבא: לרבי יהושוע - משעת הנחת הלולב.
אביי: אולי גם רבי אליעזר - שאלה לחוד והזכרה לחוד.
איכא דאמרי:
המשנה כרבי יהושוע, רבא אומר שניתן כרבי אליעזר - שאלה לחוד והזכרה לחוד.

עד מתי שואלין

רבי יהודה במשנה - עד יוט ראשון של פסח במוסף.
רבי יהודה במשנה אחרת - עד שיעבור הפסח.
רב חסדא מתרץ - כאן לשאול כאן להזכיר.
עולא חולק - שתי תנאים אליבא דרבי יהודה.
רב יוסף - שניהם אותו דבר רק הכוונה עד שיעבור ש"ץ הראשון.
רבה - הכוונה עד שיעבור זמן שחיטת הפסח - מנחה של ערב פסח.

מחלוקת רבי יהודה, רבי אליעזר ורבי יהושוע

אמר רב אסי בשם ר יוחנן, הלכה כרבי יהודה.(שמיני עצרת)
אבל זה לא מסתדר כי רבי אלעזר היה תלמידו של רבי יוחנן ולא יכול להיות שהוא פסק כרבי יהודה והוא כרבן גמליאל.
תירוץ אחד: כאן לשאול (רבי אלעזר כרבן גמליאל) כאן להזכיר (רב יוחנן כרבי יהודה)
תירוץ שני: זה בני בבל(ז חשון) וזה בני ישראל (שמיני עצרת)
הגמרא מדייקת, ניתן לומר ששניהם בארץ ישראל, זה בזמן שבית המקדש קיים (ז חשון כרבן גמליאל) זה בזמן הזה (שמיני עצרת כרבי יהודה).

בני חו"ל

לפי רב מתחיל הזכרת גשמים במוסף של היום הראשון בשמיני עצרת, פוסק במנחה וחוזר להזכיר החל ממוסף של היום השני.
לפי שמואל, מתחיל במוסף של יום א, פוסק בערבית של יום ב וחוזר במוסף של יום ב.
לפי רבא ורב ששת, כיון שהתחיל שוב אינו פוסק.
הגמרא מסיקה שרב חזר בו וסבר כרבא וכך ההלכה.