Week Of: 2021-11-28
2021-12-01DY - Taanit 19

סיכום הדף Taanit 19

משנה

סדר התעניות שאמרנו במשנה הקודמת שכשלא ירדו גשמים ברביעה ראשונה זה במצב רגיל אבל כשצמחים שינו צורת גדילתם מכריזים על תענית מיד.
כשפסקו הגשמים ארבעים יום מתריעים מיד מפני מכת בצורת.
אם ירדו גשמים לצמחים ולא לאילן והפוך (שאין גשמים חזקים או חלשים מדי) או שלא ירדו מספיק גשמים כך שהבורות יתמלאו, מתריעים מייד.
עיר שלא ירדו עליה גשמים אותה העיר מתריעה ומתענה ר עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות.
עיר שיש בה דבר או מפולת, אותה העיר מתענה ומתריעה ואלו שסביבותיה מתריעות ולא מתענות.
על השידפון, ירקון (חולי הצמחים) , הארבה, החסיל, חיה רעה, חרב מתריעים (כדי שיוכלו להיזהר מבעוד מועד) ולא מתענים.
עוד צרות שמתריעים עליהם: עיר שהקיפוה נכרים \ף נהר שעלה על דגותיו, ספינה שעומדת לטבוע. לפי ר יוסי לעזרה ולא לתפלה. שמעון התמני אומר, גם על הדבר מתריעים, אבל לא הודו לו חכמים.
על כל צרה מריעים, חוץ מהרבה מדי גשמים. (מעשה של חוני המעגל)

אם היו מתענים וירדו להם גשמים תוך כדי התענית.

לת"ק, אם הגשמים ירדו לפני הנץ החמה, לא ישלימו התענית. אבל אם לאחר הנץ החמה - ישלימו.
לר אליעזר(ומעשה של רבי טרפון), קודם חצות לא ישלימו. לאחר חצות, ישלימו.

גמרא

מתי מתענים כשלא ירדו גשמים

ר יהודה אומר, בסוף רביעה שלישית. אבל במקרה שירדו גשמים ברביעה ראשונה ומחמת כן זרעו, אבל לא צמחו הגרעינים, או שצמחו צמחים אחרים, מתריעים ומתענים מייד.
ר נחמן אומר, שזה דווקא אם נשתנו. אבל אם יבשו הצמחים לא יתריעו כי כבר אין תקנה וזו תפלת שוא.

מתי זו בצורת

ר יהודה בשם רב, אומר, שזו מעה שאם תימשך יבואו לידי בצורת
ר נחמן אמר, כשבעיר אחת מצד הנהר אין ובשניה יש. וניתן להעביר את התבואה דרך הנהר - זו מכת בצורתא (בצורת קלה). אבל זאת עיר אחרת שניתן להעביר רק דרך חמורים - זו בצורת.
ר חנינא, סאה חיטים בסלע (יקר) אבל יש זמינות, זו בצורתא. אבל ארבעה סאים בסלע, אבל לא מצויים החיטים, זו בצורת.

גשמים לצמחים\אילנות

גשמים לצמחים- כשיורדים בנחת.
גשמים לאילנות - כשיורדים בחוזקה יותר.
גשמים לבורות שיחין ומערות - כשירדו בחוזקה.
גשמים לבורות ולא לאילנות - כשירדו בחוזקה מדי

צרות ממחסור בגשמים

מתריעים על האילנות, בתחילת האביב.
מתריעים על הבורות שיחין ומערות אפילו בחג סוכות שאחרי הבצורת. אם אין מים בכלל לשתות, מתריעים אפילו לפני החג.

אסכרא - חולי בפה - כשגורם למיתה, מתריעים. כשלא גורם למיתה, לא מתריעים.
על הגובאי, מתריעים בכל שהו. כי בטח יגיעו עוד. לר שמעון בן אלעזר, אפילו על החגב מתרעים בכל שהו.

אפילו בשביעית מתריעים על הגשמים כשמשפיעים על הבורות. לר שמעון בן גמליאל - אפילו כשלא ירדו מספיק גשמים לאילן בשנה השביעית, מאחר ומתפרנסים מז העניים.

למה דומה שנה שגשמיה מרובים

גשמים בזמנם דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בזמנה ולכן האוכל תמיד טרי אבל שנה שאין גשמיה יורדים בזמנם דומה לעבד שנתן לו רבו פרנסתו רק בערב שבת והעיסה נאפית במעהירות מדי ונאכלת שלא בזמנה ולא בטריות.

שנה שגשמיה מרובין דומה לפחת שבטחינה ושבעיסה, שאם יש הרבה, אז הפחת אינו נחשב. אבל כאשר יש מעט חומר, אז הפחת הוא כל מה שיש וכך הגשמים כשהם מועטים, הם לא מורגשים אבל כשמרובים הכל מרוויח וביחס מעריכי.

שנה שגשמיה מרובין דומה לאדם המגבל טיט וכשאין מספיק מים זה טיט רע, אבל כשיש מספיק גשמים זה כמו טיט שיש בו די מים ואז הטיט איכותי.

מעשה של נקדימון בן גוריון.

סיכום הדף Taanit 19 #

משנה #

גמרא #

מתי מתענים כשלא ירדו גשמים #

מתי זו בצורת #

גשמים לצמחים\אילנות #

צרות ממחסור בגשמים #

למה דומה שנה שגשמיה מרובים #