Hagigah 6 15 Feb 2022 | 2 min read Week Of: 2022-02-13 2022-02-15 << סיכום הדף Hagigah 6 # HOME/Daf Yomi##Hagigah קטן שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו # מירושלים להר הבית לבית שמאי ולבית הלל מי שלא יכול לתת יד לאביב ולעלות אביו אינו חייב להביא אותו להר הבית. שואל ר זירא, ואיך בכלל הגיע עד לירושלים? עונה אביי, עד ירושלים אמו מחוייבת במצות שמחה ולכן עולה והביאה אותו. אבל מירושלים להר הבית זה תלוי בבגרות שלו כפי שחלקו בית הלל ובית שמאי. סיבת המחלוקת של בית הלל ובית שמאי # אז מסביר רבי למה בית הלל לא הסכימו לבית שמאי, הסיבה היא כי ראינו לגבי שמואל הנביא שחנה לא עלתה עד שיגמל הילד, והרי שמואל היה במצב שלא יכל לתת יד לאביו אבל כן יכל לרכב על כתפי אביו. דוחה את זה אביו של רבי, והרי חנה עצמה חייבת בשמחה ולמה לא עלתה היא לפחות. אלא ששמואל היה מפונק והיא חששה לו. קטן שהוא חיגר או סומא # פטור אביו כי אם היה גדול היה פטור מראיה ולכן קטן כזה פטור. טעם המחלוקת של ב"ה וב"ש לגבי שווי החגיגה ועולת הראיה # לבית שמאי שסברו שעולת ראיה מינימום שתי כסף וחגיגה מינימום מעה אחת, הסיבות הם: שעולת ראיה עולה כולה לגבוה וחגיגה הינה קרבן שלמים שחלקו נאכל לבעלים. ראינו בקרבנות חג השבועות שהכתוב ריבה את העולות יותר משלמים ולכן רואים שצריך להרבות בעולות לבית הלל שסברו להיפך הסיבות הן: חגיגה מצינו שהקריבו עוד לפני מתן תורה שנאמר "וישלח את נערי בני ישראל ויזבחו זבחים שלמים" ראינו קרבנות הנשיאים שריבה בהם שלמים יותר מעולות ולכן זה קרבן חשוב יותר. מחלוקת התנאים בעניין עולה שהקריבו במדבר # אביי אומר שלדעת רבי אלעזר, רבי ישמעאל ובית שמאי העולה שהקריבו בני ישראל במדבר היא עולת ראיה ולפי רבי עקיבא, רבי יוסי הגלילי ובית הלל העולה היתה עולת תמיד. מפרש אביי מהיכן כל אחד אמר את שאמר ולמה הוא הבין כך: לבית שמאי, כמו שראינו שסברו שהעולה שהקריבו בני ישראל במדב היתה עולת ראיה לר ישמעאל, כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מעד ובכללם נאמרו עולות וקרבנות. ומאחר ולא ניתן לאמר שכשנצטוו על הקרבן לא נצטוו להפשיט ולנתח ורק אחרי זה נצטוו? אלא שזו היתה עולת ראיה שהקריבו מעצמם. לרבי אלעזר נאמר "עולת תמיד העשויה בהר סיני" שמעשיה נאמרו בסיני והיא עצמה לא קרבה ולכן עולת הביכורים היתה עולת ראיה. לרבי עקיבא שחלק על ר ישמעאל, גם הכללות וגם הפרטות נאמרו בסיני חזרו ונשנו באהל מעד ונשתלשו בערבות מואב. בית הלל, כמו שראינו שכתוב ויעלו עולות רבי יוסי הגלילי, שראינו שאמר שלש מצוות נצטוו להקריב בעליה לרגל. ראיה, חגיגה ושמחה. ופירש שיש בחגיגה שחגיגה ישנה לפני הדיבור משאי"כ לגבי עולת ראיה ושמחה. כלומר זה נאמר רק לאחר מעמד הר סיני ולכן זאת היתה עולת תמיד ולא עולת ראיה.