Hagigah 22

| 1 min read

הדף הקודם

סיכום דף Hagigah 22

סייג לאיסור טבילת כלי בתוך כלי

רק כאשר הכלי החיצוני טהור והפנימיים טמאים. אבל אם גם החיצוני טמא, מיגו שעלתה לו טבילה לכולו כך גם לכלים שבתוכו.
אבל זה רק בכלי שיש בו פתח כשפופרת הנוד- כפי שראינו בדף קודם.

מדוע נאמנים עמי ארצות על הקודש

לומר שעשאוהום בטהרה? ר יוסי אומר שכדי שלא ידחו אותם ותיווצר איבה וכל אחד יקים מזבח לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו..

מקבלים עדות מעם הארץ

משום איבה, כמו בנאמנותם על הקודש. וזה דווקא עם הארץ כשר.

לא חוששים לשאלת כלים

שישאלם החבר מעם הארץ, כי החבר מטביל אותם לפני השימוש. אבל לטומאת מת חוששים שמא ישאלם החבר מעם הארץ ולא טיהרם כיאות.

כלי חרס מוקף צמיד פתיל שנגע בו עם הארץ

האם הכלים והאוכל שבתוכו נטמא? נחלקו בית שמאי ובית הלל.

  • לבית הלל, שום דבר שבתוכו נטמא
  • לבית שמאי, נטמאו רק הכלים שיש להם טהרה במקווה. אבל כלי חרס ואוכלים ומשקים לא. הסיבה שלהם, שמא לא ישמע לנו עם הארץ שנפסול את כליו. אבל אם לא מפסידים אותו, הוא יעשה את המאמץ ויטהר אותם.

נאמנות עם הארץ בטבילת כלי

לאביי נאמן רק בטבילת גופו אבל לא כליו
לרבא, נאמן אילו אומר מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי. אבל לא נאמן לומר טבלתי בכלי שיש בו פתח כשפופרת.

טומאת כלי שנטמא אחוריו

בקודש - עשו מעלה וטמא גם תוכו
בתרומה - רק אחוריו טמאים אבל לא תוכו, אוגניו וכו. אבל אם נטמא תוכו - כולו טמא.

מהו בית הצביטה

זהו מקום שצובט את הכלי ומושיט לאחרים - מקום אחיזת הכלי. כמו ויצבוט לה קלי - שהושיט לה קלי.