הדף היומי

Hagigah 24

| 2 min read

הדף הקודם

סיכום הדף - Hagigah 24

הכלי מצרף את מה שבתוכו לקודש

לפי ר חנין, משום שנאמר "כף אחת עשרה זהב" כל מה שבכף -אחת.
לפי ר חייא בר אבא, מעדותו של ר עקיבא לגבי טבול יום שנגע במקצת הקטורת והלבונה שפסל את כולו.

רביעי בקודש פסול

מקל וחומר ומה מחוסר כיפורים (אדם שטבל והעריב שמש אבל לא הביא את הקורבנות) מותר בתרומה ופסול בקודש אז בוודאי ששלישי לטומאה שפסול לאכול בתרומה יעשה את הרביעי לו פסול לקודש.
מהיכן לנו ששלישי פסול לקודש מן התורה? שכתוב "בכל טמא.. לא ייאכל" לגבי מה ששני לטומאה נגע בו. (מאחר שהשרץ הנמצא בכלי הוא אב הטומאה והכלי ראשון, אז כל מה שבכלי שני לטומאה.)

אם נטמאת אחת מידיו

היד מטמאת את חברתה לקודש אבל לא לטומאה.
ר שיזבי אומר שזה דין שנאמר רק בחיבורין - כלומר שבשעה שהיד הטהורה נגעה בקודש היד הטמאה נגעה בטהורה. אבל לא במצב שהם היו נפרדות.
הגמרא מקשה מבריתא שאמרה שיד נגובה מטמאה את היד השניה לקודש אבל לא לפסול תרומה לפי רבי. מדייקת הגמרא, מזה שיש חידוש לגבי יד נגובה, כלומר הידים לא היו מחוברות כי אם היו מחוברות, אז אין חידוש בכך שהיא נגובה.
ועוד שאלה, הרי ראינו מדין שאמר ר יוחנן לגבי אחד שנגע ביד חבירו ביד הטהורה שלו, אז זה לא מטמא את הקודש אלא רק פוסל (עושה אותו רביעי). אז משמע מפה שהיד מטמאת את חברתה גם אם אין הידים מחוברות.
לכאורה הגמרא פורכת את דברי ר שיזבי ואין הבדל בין מחוברות ונפרדות.

יד מטמאת חברתה לפסול

אבל לא לטמא (כלומר, לעשותה רביעית לטומאה אבל לא לעשותה שלישית) זה דברי ר יוסי בר יהודה. אבל לרבי גם מטמאת.

מותר לאכול תרומה מנוגבת בידים טמאות

אבל קודש אסור.
וכי יש דין משקים שמכשירים ידים לקבל טומאה? הרי תאוות האדם לאכילת הקודש מכשרתן לקבלת טומאה?
אלא מעמידה הגמרא את זה בציור שחבירו בעל ידים טהורות, תחב לו את הקודש לתוך פיו או שהוא בעצמו תחב באמצעות כלי עץ שאינו מקבל טומאה, והוא רצה לאכול גם אוכל נוסף של חולין בידיו בנוסף.אז החידוש הוא שגזרו שלא ייגע רק בקודש ולא בתרומה.