הדף הקודם

המשך של הדף הקודם - מהיכן לנו שעשה דוחה לא תעשה #

מה עם חכמים #

עד כאן ראינו לתנא דבי רבי ישמעאל, מה עם חכמים? הרי לגביהם הפסוק של ציצית אינו מיותר ולכן אין זה מופנה לדרשת סמוכים
לפיכך הגמרא מנסה אפשרויות אחרות לראיה עבור חכמים.
והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו, את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח

1. למה צריך את ראשו? הרי ניתן ללמוד מ"את כל שערו יגלח"? ורואים שזה דוחה את הלא תעשה של לא תקיפו פאת ראשכם. דוחה הגמרא, שהרי זה לא איסור ששייך בנשים ולכן זה לאו חלש ואין זו ראיה.
2. זקנו והרי נאמר ופאת זקנם לא יגלחו (בכהנים)? דוחה הגמרא שזה דווקא בכהנים ששם ריבה הכתוב מצוות יתרות ולכן הייתי אומר שבגלל זה אפילו לאו שאין שוה בכל זה לא דוחה ולכן השמיע לנו הכתוב "זקנו". אבל זאת לא ראיה ללאו השווה בכל שנדחה.
3. ראשו. והרי נאמר שיגלח את כל שערו? העמידה הגמרא שמדובר בנזיר מצורע. לפיכך היא דוחה שזה לא ישמש לכולם ראיה כי במקרה זה ניתן לישאל על הנזירות ולכן אין ראיה.

אלא חוזרים לדרשה הראשונה גם עבור חכמים ולומדים מזה שכתוב לגבי כלאי הבגד שנאמר "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו" למה צריך גם שעטנז? להפנות אותה לדרשה של סמוכים גם לגבי רבנן.

מה עם לאו שיש בו כרת #

עד כאן ראינו על עשה שדוחה לא תעשה באיסור אבל מה עם איסור שיש בו כרת כמו אחות אשתו אילולא היה כתוב בה "עליה"?
הגמרא מנסה להביא ראיה מ:

• מילה שדוחה שבת. לא ניתן כי נכרכתו עליה שלש עשרה כריתות
• פסח ששחיטתו דוחה שבת. לא ניתן כי הנמנע ממנו ענוש כרת.
• תמיד שדוחה שבת. לא ניתן כי הוא תדיר
• מילה + פסח. לא ניתן כי הנמנע מהם ענוש כרת
• פסח + תמיד. לא ניתן כי הם צורך גבוה
• מילה ותמיד. לא ניתן כי נצטוו לפני מתן תורה.
• מילה + פסח + תמיד. לא ניתן כי כולם נצטוו לפני הדיבור.

אם כן, צריך את "עליה" כי אילולא כן, הייתי לומד מזה שצריך לומר איש אמו ואיבו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה שאילולא נכתב אני ה' הייתי אומר שעשה של כיבוד אב ואם ידחה לא תעשה של שבת. דוחה הגמרא, לא הייתי אומר את זה, כי הייתי מעמיד שזה רק כשאביו מעוניין שיעבור על לאו דמחמר שבו אין איסור כרת בעשייתו.
אבל בלאו שיש בו כרת, לא הייתי יודע שעשה ידחה לא תעשה.