הדף הקודם

סוף עניין עשה דוחה לאו שיש בו כרת

אז הגמרא מבינה שעשה לא דוחה לא תעשה שיש בו כרת בכל התורה ולא צריך אפילו פסוק לכך.

דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל #

אז אם לא ניתן ללמוד לגבי שעשה בכל התורה כן דוחה לאו שיש בו כרת, למה אני צריך את הלימוד של "עליה" ביבום? אלא שהייתי אומר שאיסור של כרת בעריות נדחה מפני ייבום כמו עצם מצוות ייבום שהיא בעצם אשת אח שהיא בעיקרון בכרת אבל הותרה לצורך מצוות ייבום. אז אם כן, הייתי אומר שאשת אח הינה דבר שהיה בכלל (איסור עריות) ויצא מן הכלל ללמד (שיש היתר לערות אשת אח במקום יבום) ואם כן, לא על עצמו ללמד יצא אלא הכלל כולו יצא (שכל העריות הותרו לצורך ייבום) לכך הגיע הלימוד של "עליה".
הגמרא שואלת מקדשים שבהם גם נאמר הלימוד הזה ומכח השאלה היא מדייקת שמדובר במידה אחרת דומה שהיא: דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש שאי אתה יכול להחזירו לכללו (להשוות אותו לכלל או את הכלל אליו) עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש.
שואלת הגמרא, הרי עריות לא דומות לאשת אח. כי באשת אח התורה התירה רק איסור אחד שהוא אשת אחיו. אבל בשאר עריות שנופלות לייבום מדובר בשני איסורים (אשת אח + העריות הנוספות)

הואיל ואשתרי אשתרי #

מכח השאלה, הגמרא אומרת שאילולא הלימוד של "עליה" הייתי אומר שכיון שהותר איסור אשת אח יותר גם איסור של אחות אשה וכל איסורי העריות.
כמו שראינו במצורע שחל יום השמיני מהטבילה הראשונה שלו בערב פסח ובאותו היום הוא ראה קרי וטבל. כלומר, הוא טבול יום מחמת הקרי שלו. אז הדין הוא שלמרות שטבול יום לא נכנס למחנה לויה (עד שער נקנור) הוא כן נכנס. כי אם לא ייכנס שיתנו לו שם דם על הבהונות שלו (להשלים את הטהרה מהצרעת) אז לא יוכל לאכול פסח. אז עשה של פסח -שיש עמו כרת, דוחה עשה של טבול יום (שילוח המחנות) שאין בו כרת. והסיבה היא, הואיל ואשתרי (להכנס בצרעתו לשער ניקנור) אשתרי (השילוח מחנות)
הגמרא שואלת, כל זה נכון רק מתי שהאח המייבם נשא את אחות אשת המת לפני שהמת התחתן כי אז זה דומה למצורע שכמו שאצלו האיסור שהותר הראשון חל ראשון ואז כשהותר הראשון (כניסת המצורע) הותר גם האחרון (שילוח מחנות) אבל מה עם מקרה שבו האח המייבם התחתן עם האחות אחרי האח המת? הרי האשה שנפלה לו לייבום מעולם לא היתה ראויה לו.
בדיוק כמו שראינו במצורע.
לכן הגמרא אומרת:

מתי הייתי אומר הואיל #

ואשתרי אשתרי,(אילולא היה "עליה",) רק במקרה שנשא האח המת ומת ורק אחר כך נשא חי את האחות שאיסור אחות אשה חלה רק אחרי שנפלו לו לייבום והותרה לו אשת האח אז היינו מתירים לייבם מכח "הואיל" אילולא נאמר הלימוד של "עליה"