Yevamot 12 19 Mar 2022 | 3 min read dafyomi הדף הקודם צרת ממאנת # רקע # קטנה יתומה שהתקדשה עפ אחיה שהקילו בנישואין אלו שתוכל למאן ולצאת ללא גט מבעלה. נחלקו התנאים לגבי קטנה שהתקדשה כך ומת בעלה ונפלה לייבום, לבית שמאי לא נאמר מיאון אלא בבעל ולא ביבם. ולבית הלל היא יכולה למאן אפילו ביבם. כי בכך היא עוקרת מלמפרע קידושי המת ולכן אינה נופלת לייבום. נחלקו רב ושמואל לגבי אם היה למת כמה אחים ומיאנה באחד מהם. לרב, נאסרת לכולם. לשמואל, נאסרת ליבם שמיאנה בו אבל מותרת ליתר האחים. אמר שמואל, צרת ממאנת אסורה # מבארת הגמרא, מדובר שאסורה על היבם הספציפי שמיאנה הצרה בו. שואלת הגמרא, הרי הסיבה שהממאנת מותרת לאחים האחרים, כי לא עשתה בהם מעשה מיאון, אז גם הצרה הזו לא קשורה למעשה המיאון שביצעה צרתה ולכן למה היא לא מותרת לראשון? אלא שמדובר בציור שבו היו שני אחים - ראובן ושמעון ולראובן בת ושמה שרה. חיתן ראובן את בתו הקטנה עם נחום ונחום גירש אותה. מכיון שכך היא יכולה להתחתן עם מי שתרצה ולמאן בו. היא התחתנה עם שמעון ולשמעון אשה ושמה רבקה. כיון שמת שמעון שתי הנשים נפלו לראובן לייבום כלומר שרבקה היא צרת ערוה. שואלת הגמרא, ראינו במשנתנו "וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו וכו' צרותיהן מותרות" על מה המשנה דיברה? אם שהיא מיאנה בבעל המת טרם שמת, אז היא כמו גרושה. ואם ביבם, אז מדוע צרה אסורה, הרי המיאון עוקר את הקידושין לבעל למפרע ונמצא שהקטנה לא היתה נשואה למת מעולם, אז מדוע הצרה נאסרת? אלא שמיאנה בבעל בחייו אבל המשנה רק פירטה את כל סוגי הגירושין. שואלת הגמרא, מה ההבדל בין מיאנה בבעל לבין מיאנה ביבם, הרי המיאון בעצם עקר את הנישואין למת גם אם מיאנה ביבם? אלא שצרה אסורה מסברא - קטנה שמיאנה בבעל, מותרת לאביו (למרות שאם אשה מתגרשת מאדם, אסורה באביו) כי הוא עוקר את קידושי הבן למפרע. אבל אם מיאנה ביבם, אסורה באביו. מכך ברור כמו הסברא שמרגע שנפלה לייבום היא נראית ככלתו של האב למרות שאינה כלתו לאחר המיאון. גם כאן, הצרה תהיה אסורה כי אם נתיר את המקרה המיוחד הזה, יבואו להתיר סתם צרת ערוה שאינה ממאנת. צרת איילונית # רב אסי אמר שצרת איילונית (שאינה יכולה להוליד) אסורה שנאמר והיה הבכור אשר תלד פרט למי שאינה יכולה לילד. שאלת ר ששת # הרי שנינו במשנה לגבי שלשה אחים שנשואים לשלש נשים נכריות ומת אחד מהם ועשה השני מאמר (שמתחיל קניין אבל כל עוד לא ביצע ביאה, לא קנה) ומת השני ואז אסור לשלישי לבצע ייבום אלא חליצה. ועל זה אמר ר יוסף "זו היא צרת אשת אח מאב" כלומר אשת האח השני שלא הספיק לייבם היא ורק היא נאסרת רק מחמת שהיא צרת אשת אח. אז מדוע רק היא ולא מקרה דומה שבו הנופלת לייבום היא איילונית שלא ראויה לייבום ואז צרתה תהיה אסורה? עונה הגמרא, כשכתב "זו היא" הכוונה שרק היא תצטרך חליצה לעומת צרת איילונית שלא תצטרך אפילו חליצה. שואלת הגמרא על ר אסי, הרי ראינו במשנה שכל העריות "או שנמצאו איילונית, צרותיהן מותרות" כלומר, איילונית לא אוסרת צרתה? עונה הגמרא, ר אסי דיבר במקרה שהתחתן האח והכיר בה שהיא אילונית. כלומר, הקידושין אינם מקח טעות. לעומת זאת המשנה מדברת שנמצאו איילונית. הלכת רבא # צרת איילונית מותרת להתייבם ואפילו הכיר בה הבעל שנשאה שהיא איילונית בטרם התחתנו. לא רק זה, אלא אפילו צרת ביתו איילונית - שהיתה האיילונית מוכרת ובתו של ראובן אח של שמעון ונשאה שמעון ומת אז האשה השניה של שמעון מותרת לראובן מאחר והבת של ראובן לא נפלה לפניו לייבום כי היא איילונית. שיטת ר יוחנן # צרת ממאנת, צרת אילונית וכן צרת מחזיר גרושתו לאחר שנשאה לאחר כולן מותרות לייבום. נשים שמשמשות במוך # ראינו במשנה "ואי אתה יכול לומר בחמותו.. או שמיאנו" כלומר שהן בהכרח גדולות ולא יכולות למאן. שאלת הגמרא # רב ביבי שנה ברייתא, לר מאיר שלש נשים משמשות במוך: קטנה (בת 11 שנה עד 12 ויום - פחות מכך לא תתעבר יותר מכך היא גדולה)- שמא תתעבר ותמות מעוברת - שמא ידחק המעובר השני את הראשון ויקלקל את צורתו מניקה - שמא תגמול בכך את בנה וימות מרעב לחכמים, גם אלו שיש בהם סכנה וגם לא, לא ישמשו במוך - "שומר פתאים ה'" מדייקת הגמרא, מזה שכתוב שמא תתעבר ושמא תמות כלומר שיש קטנה שמתעברת ולא מתה ואם כן - בציור שבו נחום התחתן עם קטנה יתומה -גולדה ונולדה להם ילדה בשם זלדה נחום וגולדה השיאו את ביתם לראובן. מת נחום והתחתנה עם שמעון שהיה נשוי לרחל. מיאנה בשמעון ומת שמעון. אז רחל נפלה לייבום לפני ראובן ואז כן רואים שיש ציור של חמות ממאנת. מתרצת הגמרא # חוששים שמא תתעבר ואם תתעבר שמא תמות. אבל הסיבה שאמרנו במשנה אי אתה יכול לומר בחמותו שמיאנה וכו הסיבה היא לפי ר ספרא שאמר שאם נולד ילד לילדה הזו, זה כמו סימני בגרות ומכיון שיש בה סימני בגרות אינה יכולה למאן יותר. שיטה נוספת # לעניין גדלות הילדה - ילדים יותר מעידים מאשר הסימנים. הנפק"מ היא לפי שיטת ר יהודה שאמר שהיא יכולה למאן למרות שהביאה שני שערות אבל אם נולדו ילדים, לא יכולה למאן כי זה בטוח שהיא בגרה כבר. שיטה נוספת # אין בנים בלא סימנים, כלומר ברור שהיו סימנים גם אם עכשיו אין. חוששים שמא היו ומחמת צער הלידה נפלו הסימנים.