Yevamot 13

| 1 min read

הדף הקודם

מהיכן למשנה שצרת צרתה פטורה

מחלוקת ר יהודה ור אשי,
לר יהודה : מפסוק - שנאמר לצרור ולא נאמר לצור.
לר אשי : מסברא - אם צרה נאסרת כיון שהיא במקום ערוה, לכן גם צרת צרה אסורה כי היא במקום ערוה.

כנס ולבסוף גירש

משמע מן המשנה שבכל אופן ניתרת הצרה במדה וגירש ואפילו אם כנס את הצרה ורק לאחר מכן גירש את הערוה, אז כיון שכשמת האח כבר הן לא היו צרות זו לזו.
מקשה הגמרא מהמשנה לעיל (דף ל) ששם משמע שיש חשיבות לכך שקודם גירש ורק אחר כך כנס. אבל ההיפך לא.
תשובת ר ירמיה: מי ששנה זו לא שנה זו.
תשובת רבא: זו ואין צריך לומר זו - במשנה הראשונה נאמר החידוש ובמשנה השניה זה "אין צריך לומר זו"

מיאון ביבם

מכך שהקטנה אינה ממאנת ביבם ובכך עוקרות את הנישואין מלמפרע ומתירות את צרותיהם, משמע כמו רמי בר יחזקאל שאמר שקטנה שמיאנה בבעל מותרת באביו אבל אם מיאנה ביבם אסורה באביו והסיבה היא