Yevamot 16
|
1 min read
הברייתא
שנאמרה בדף הקודם לגבי צרת הבת לאחים שהתירו בימי רבי דוסא בן הרכינס.
הגמרא מספרת את כל המעשה של רבי דוסא בן הרכינס ורבי יהושוע ור"א בן עזריה ורבי עקיבא.
אז אמר שם רבי דוסא שאמר חגי הנביא שלשה דברים:
- צרת הבת אסורה ביבום
- עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית שאין שביעית נוהגת בחול
- מקבלים גרים מן הקרדויים והתרמודים - שנתערבו בהם בנות ישראל והחשיבו את הילדים כגויים גמורים ולא כחשש ממזרים כבני ישראל שנתערבו בעכו"ם
עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית
מטעם שהלכה בידינו שקדושה ראשונה קדשה לשעתה בלבד ולא לעתיד לבוא (לאחר החזרה מגלות בבל)
מקבלים גרים מן הקרדויים והתרמודים
מדייקת הגמרא שקרתויים פסולים אבל הקרדויים מוחזקים כנוכרים גמורים וכשרים לגרות.
לגבי תרמודים, חלקו אמוראים בדעת ר יוחנן אם מקבלים או שלא.
הסיבה שלא מקבלים מהם, חלקו ר יוחנן וסביא:
- לר יוחנן, משום שהיו עשירים ונשאו בנות ישראל ודרו בתרמוד וחוששים שמא הם מבניהם של אותם העבדים. שהרי עבד כנעני אסור בבת ישראל ואם בא עליה, בניהם ממזרים.
- לסביא, משום שם היו אלו שבאו על נשות ירושלים ונשאו אותן לנשים בעת חורבן הבית והביזה.
נער הייתי גם זקנתי
אמר ר שמואל בר נחמני, דבר זה שר העולם אמרו. כי אצל הקב"ה אין זיקנה ודוד לא היה כזה קשיש כשאמר זאת.
לא יבוא עמוני ומואבי
שבשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל כולם נפנו לכסף וזהב והם נפנו לשרוף את ספר התורה.