הדף הקודם

המשך האם רבי שמעון חלק גם על חכמים במשנה הקודמת #

שאל ר יוסף, הרי ראינו שר שמעון הסתפק האם יבמה שזקוקה ליבום שנעשה בה מאמר (שלשה אחים שהיו נשואים לשלש נשים נכריות ומת אחד מהם ועשה השני מאמר) היא ככנוסה ליבם או לא. אז איך היה פשוט לר אושעיא שלר שמעון היא ככנוסה למרות שלא נעשה מאמר?
ניסתה הגמרא לתרץ שמדאורייתא באמת זיקה ככניסה ורבנן החמירו לאסור את השניה לשוק ללא חליצה. דחתה את זה הגמרא, כי ראינו שגם לר שמעון מה שמפריע לו זה המאמר ולא הזיקה.
אביי ניסה לתרץ, שמא זיקה ככנוסה זה רק ביבם אחד אבל כשנפלה לשני יבמים אין זיקה ככנוסה, אבל דחה את זה ר יוסף כי ראינו שלא חילק בין יבם לשני יבמים שאמר ר שמעון בלשון "כלל" ולא חילק. ועוד, שהרי במקרה ששני אחים היו נשואים לשתי אחיות ומתו שניהם ונפלו לפני אחיהם לייבום, שר שמעון אמר ששתיהם פטורות מן הייבום ומן החליצה. ולמה לא שייבם לוי את אשת ראובן וממילא אחותה תיפטר משום אשת אח, אם אשת ראובן נחשבת לאשתו של לוי עם תחילת הזיקה במות ראובן?
מנסה ר עמרם לתרץ שאולי דיבר ר שמעון שהוא פוטר במקרה שהיו זוגות של ערוות שאסורות על אחד מן האחים, דחתה הגמרא את זה שלא כך משמע מלשון הברייתא.
ר אשי מתרץ לבסוף את שיטת ר אושעיא, שמתו האחים בבת אחת ונפלו שתי נשותיהם שהם אחיות לפני לוי לייבום כך שנעשו שתיהן צרות זו לזו ונפטרות וסבר ר שמעון כר יוסי הגלילי שאפשר לצמצם - כלומר לקבוע לפי ראות עינינו ששני מקרים קרו ברגע אחד (ולא כדרך העולם שמשהו אירע בזמן שונה)

ביאור ר פפא בשיטת ר שמעון #

הוא חלק על ר אושעיא ואמר שר שמעון דבר רק במקרה שבו ייבם שמעון את רחל אשת ראובן ואחר כך נולד לוי ואז אמר ר שמעון שלוי מותר כי מצאה בהיתר כשנולד. אבל בנולד ואחר כך ייבם לא חלק ר שמעון. ולחכמים זה נאמר בשיטת "לא זו אף זו" כי אם לא כן, היה אפשר לדעת זאת בקל וחומר.
מביאה הגמרא ראיה לשיטת ר פפא מהבריתא שבהכרח מדברת בייבם ואחר כך נולד שאז אמר ר שמעון שמותר בייבום, אבל בנולד ואחר כך ייבם הוא יודה לר מאיר שאסור בייבום.

ברייתא #

שני אחים שמת אחד מהם ושמעון עשה בה מאמר (בעל כרחה, לפי המשך הגמרא) ונולד לוי. במקרה כזה, אינה נאסרת ללוי, כיון שלא עשה בה מאמר מדעתה.
אם נולד לשמעון האח ואז עשה בה מאמר ומת, ראשונה יוצאת משום אשת אח שלא היה בעולמו והשניה חולצת ולא מתייבמת.
אם עשה בה שמעון מאמר ואחר כך נולד לו אח, לת"ק כמו במקרה ההפוך. לר שמעון, ביאה או חליצה לאשת ראובן פוטרת את צרתה - אשת שמעון
אם חלץ לאשת ראובן, אשת שמעון לא נפטרה מייבום. כי היא וודאי ואשת ראובן ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי.