Yevamot 20 27 Mar 2022 | 3 min read 27/03/2022 Yesterday's Daf: Yevamot 19 Daf Yomi Yevamot 20 # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary Notes # ר' יוסי בר' חנינא # למד מהפסוק לאשה שהיבם מגרש בגט ויכול להחזירה אח''כ, ויש להקשות שנצריך אותה חליצה שהרי היבום הראשון עליה שכתוב ויבמה, יש לומר שכתוב ולקחה לו לאשה שהיא כאשתו לגמרי, וזה לא מתיר באשת אח שלא היה בעולמו, כי כתוב ויבמה, ומסתבר לתת את ההיתר בהיתר ואת האיסור באיסור. שואלת הגמרא, לר''ש שבמקרה שאחותו מאמו נישאה לאחיו מאביו ונולד אח אח''כ היא תתיבם כיון שמצאה בהיתר, ויש לומר שעדיין לא הלך ממנה איסור אחותו. א''כ קשה גם באשת אח שלא היה בעולמו להיכן הלך איסור זה, ויש לחלק שלאיסור אחותו אין היתר, אך לאיסור אשת אח יש היתר. משנה # אמרו כלל ביבמה שאשה שהיא איסור ערוה אינה חולצת ואינה מתיבמת, ואם היא איסור קדושה או איסור מצוה חולצת ולא מתיבמת, אך אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתיבמת, איסור מצוה הוא שניות מדברי סופרים, ואיסור קדושה הוא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין וממזר. גמרא # רפרם בר פפא אומר # שהכלל במשנה בא לרבות צרת אילונית כרב אסי שהיא כערוה, וללישנא בתרא הדיוק הוא שדוקא איסור ערוה אוסר צרתה ואם אינה איסור ערוה לא אוסרת צרתה, ואמר רפרם שהכלל בא למעט צרת אילונית לא כדעת רב אסי. אחותה שהיא יבמתה # מתיבמת. לא מדובר באיסור מצוה שהרי מדאורייתא האסורה היא זקוקתו א''כ האחות היא אחות זקוקתו, אלא מדובר באחות של איסור ערוה. אביי אומר ששניות נקרא איסור מצות לשמוע דברי חכמים, אלמנה לכה''ג וגרושה להדיוט נקרא איסור קדושה שכתוב קדושים יהיו לאלוקיהם. ר' יהודה מחליף - איסור מצוה הוא אלמנה לכה''ג וגרושה לכהן הדיוט, וזה נקרא מצוה שכתוב בסוף ספר ויקרא אלה המצוות. ושניות נקרא איסור קדושה, ומבאר אביי שהמקיים דברי חכמים נקרא קדוש. רבא שאל, לדבריו שמי שאינו מקיים רק אינו קדוש, הרי הוא רשע, אלא מבאר רבא ששניות נקרא קדושה משום קדש עצמך במותר לך. אלמנה # המשנה כותבת אלמנה ולא משמע שיש חילוק מן האירוסין או מהנשואין, ולכאורה מהנשואין זה עשה של בתולה יקח ולא תעשה של אלמנה ולכן עשה של יבום אינו דוחה, אך קשה שבאלמנה מהאירוסין עשה של יבום ידחה את הלאו של אלמנה לא יקח, רב גידל אומר בשם רב שכתוב ועלתה יבמתו השערה ובא לומר שיש יבמה אחרת שעולה רק לחליצה ולא ליבום והיינו חייבי לאוין, ואין לומר שגם בחייבי כריתות יהיה חליצה, שכתוב "ואם לא יחפוץ האיש לקחת", ומשמע שאם יחפוץ ייבם, ורק כל העולה ליבום עולה לחליצה ומי שלא עולה ליבום אינה עולה לחליצה, ובחייבי לאוין יש ריבוי יבמתו, עמוד ב ומסתבר לרבות חייבי לאוין שתופס בהם קידושין ולא חייבי כריתות שלא תופס בהם קידושין, ורבא מקשה ששנינו בברייתא שבאיסור מצוה וקדושה, אם בא עליה או חלץ לה נפטרה צרתה, ואם נאמר שמדאורייתא חייבי לאוין עולים רק לחליצה ולא ליבום א''כ מדוע כשבא עליה נפטרה צרתה, ורבא אומר שהברייתא דברה בב' צדדים שבאיסור מצוה מדובר שבא עליה, ובאיסור קדושה מדובר שחלץ לה, ומקשה רבא ששנינו בברייתא שפצוע דכה וסריס אדם וזקן חולצים או מייבמים, שאם מתו והיו להם אחים נשואים ועשו האחים מאמר בנשותיהן ונתנו גט או חלצו מה שעשו עשו ואם בעלו קנו, אך אסור להם לקיימם שכתוב לא יבא פצוע דכא, ואם נאמר שחייבי לאוין מדאורייתא חולצין ולא מייבמים א''כ מדוע אם בעלו קנו, ומבאר רבא שגם באלמנה מהאירוסין יש עשה ולא תעשה שכתוב קדושים יהיו לאלוקיהם, ובממזרת ונתינה נאמר והתקדשתם, אך קשה שבכל הלאוים יש עשה של והתקדשתם, אלא מבאר רבא שגזרו אלמנה מהאירוסין משום אלמנה מהנישואין ובממזרת ונתינה גזרו במקום מצוה משום שלא במקום מצוה, אך קשה שא''כ כל אשת אח לא תתיבם גזירה משום אשת אחיו מאמו, ויש לומר שיבום תלוי בנחלה וזה ידוע ולכן לא גזרו, אך קשה שנגזור בכל אשת אח ללא בנים משום אשת אח שיש לה בנים, ויש לומר שידוע שיבום תלוי בבנים, אך קשה שבכל אשת אח בעולמו נגזור משום אשת אח שלא בעולמו, ויש לומר שידוע שיבום תלוי בישיבה אחת בעולם, אך קשה שבכל הנשים נגזור משום אילונית, ויש לומר שזה לא מצוי, אך לפ''ז לא נגזור בכל ממזרת ונתינה שזה לא מצוי, אלא מבאר רבא שגזרו ביאה ראשונה שמקיים בה מצות יבום משום ביאה שניה שכבר אין בה מצוה, וכן משמע ממה ששנינו בברייתא שאם בעלו חייבי לאוין קנו בביאה ראשונה אך אסור לקיימן בביאה שניה, ואחר כך חזר בו רבא, או שרב אשי אמר שהביאור בברייתא הוא כדברי ר''ל שכשיש עשה ולא תעשה ויכול לקיים שניהם מקיימים, ואין העשה דוחה את הלאו, ובכל יבום מתקיים המצוה ע''י חליצה, אך קשה מהברייתא שכתוב שאם בעלו קנו. נחלקו ר' יוחנן ור''א אם ביאת כה''ג באלמנה פוטרת צרתה או שלא,