Yevamot 25 01 Apr 2022 | 2 min read הדף הקודם מהו קול שלא פוסק # שלא פסק בתוך יום וחצי שלא פסק מחמת יראה שאין לאשה או לנטען אויבים המוציא את אשתו מחמת שם רע # לא יחזיר אותה. כמו כן, המוציא את אשתו מחמת נדר שנדרה. אם עבר וכנס, הגמרא הוכיחה שלא יוציא וזה לא כמו הוציאוה בית דין שראינו. אלא כיון שהוא זה שהוציא זה אחרת שאולי הוא בדק את הקול וראה שאין בו כלום. משנה # מי שהביא גט ממדינת הים והעיד שנחתם בפניו, אינו יכול להיות זה שנושא את האשה משום הלעז. המעיד שמת בעלה וכן האומר אני הרגתיו לא ישא את האשה. ר יהודה מרחיב את העניין ואומר שאם הוא אומר אני הרגתיו הוא נכנס לגדר אין אדם משים עצמו רשע ולכן האשה אסורה לכולם ולא רק לו. אולם אם העידו שנים שאמרו הרגנוהו, כן מותרת לעולם. גמרא # מה הדין במביא גט מישראל # אמרה הגמרא, שמשמע שמותר לשאת את האשה ומדוע? מסבירה הגמרא שכאן יש גט המוכיח את דבריו ולכן זה חזק יותר מעד מיתה מדוע אדם נאמן לומר הרגתיו # או הרגנוהו בכך שמתירים אותה להתחתן עם אחרים לפי חכמים, הרי אמר ר יוסף אין אדם משים עצמו רשע? אלא שלר יוסף יסביר שחכמים שחלקו על ר יהודה סברו שבעדות אשה הקילו. לעומת זאת, ר מנשה לא הסכים איתו ואמר שגם באשה לא מאמינים לו - ושם זה ילך רק כר יהודה במשנה שלנו. אם העידו "הרגנוהו" נאמנים # להתירה להתחתן לעולם - כך אמר ר יהודה. שואלת הגמרא, איך נאמן? עונה הגמרא, שמדובר שהוא אומר הייתי עם הורגיו ולא כשאומר אני השתתפתי בהריגתו משנה ^251 # החכם שאסר את אשה שנדרה הנאה מבעלה ולכן גרשה בעלה, לא ישא החכם אשה זו. אבל אם קטנה מיאנה בבעלה בפני החכם, כן יכול לישא אותה מאחר שהיו איתו עוד שנים ולכן שלשה אינם חשודים שעשו זאת כדי שיקח החכם את האשה. גמרא # בית דין של דיין אחד # מכך שראינו שאם אסר את האשה לא יתחתן איתה, משמע שיכול גם להתיר לה את הנדר, כיצד יכול להתיר הרי צריך ב"ד של שלשה? עונה הגמרא, מדובר בדין מומחה ולכן יכול. מיאנה או שחלצה ישאנה # ואם בשנים לא חששנו במקרה שעדים חתומים על גט אשה, מדוע שנחשוש בשלשה? אלא המשנה באה לחדש לנו את הדין שמיאון נעשה בשלשה. אם כנס העד הזה את האשה # האם מוציא? ר כהנא אמר מוציא, ר אשי אמר אינו מוציא. טעם ר אשי מהמשנה בדף כ"ד 2022-03-31DY שראינו שכנס אינו מוציא במקרה שנטען משפחה. כלומר, גם כאן לא חוששים לרננה ולכן לא יוציא.