הדף הקודם

משנה #

אם שני אחים היו נשואים לשתי אחיות והאח השלישי היה נשוי לנכרית. מת אחד האחים וייבם הנשוי לנוכרית את אשתו ומת המייבם.
האח הנשוי לאחות השניה ייבם את הנכרית כי אין זיקה שאוסרתה עליו מאחר והצרה הינה אחות אשתו.
אם הנשוי לנכרית רק עשה מאמר ולא כנס. הנוכית חולצת ולא מתייבמת כי היא צרת ערוה מדרבנן.

גמרא #

הוכחת ר נחמן שאין זיקה #

ר נחמן אומר מזה שרק בגלל שעשה בה מאמר אינה מתייבמת אבל אילו לא היה עושה בה מאמר היתה יכולה אפילו להתייבם. משמע שאין זיקה.

משנה #

אם קרה המקרה של המשנה הקודמת, אבל סדר המיתה היה הפוך - קודם מת הנשוי נוכרית והיא יובמה ע"י אחד האחים הנשוי לאחת האחיות ומת גם הוא.
הנוכרית מתיבמת והשניה יוצאת לשוק ללא חליצה. (אחות אשה)
אם רק עשה בה מאמר, הנוכרית חולצת ולא מתייבמת (צרה דרבנן)

משנה #

מקרה דומה - שני אחים שנשואים שתי אחיות והשלישי נשוי לנוכרית. מת אחד מבעלי האחיות וכנס הנשוי לנוכרית את אשתו. מתה אשתו של האח השנ ואחריה מת המייבם. ונפלו נשותיו של המייבם לפני האח הפנוי לייבום. אז האחות של אשתו המתה אסורה עליו ופטורה מייבום וחליצה, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת כאחות אשתו כשמת האח הראשון.

גמרא #

כלל של ר יהודה אמר רב #

כל יבמה שאין אני קורא בה, בשעת הנפילה, יבמה יבוא עליה. הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ולכן אסורה ליבם לעולם - גם אם הותר האיסור שלה ליבם.

משנה #

שני אחים שנשואים לשתי אחיות והשלישי נשוי לנוכרית, גירש אחד מבעלי האחיות את אשתו ומת הנשוי לנכרית. כנסה האח שגירש ומת.
מאחר וכשנפלו לפניו לייבום אשתו כבר היתה מגורשת, לא נאסרה עליו היבמה משום אחות אשתו. [^2] "וזו היא שאמרו כולן שמתו או נתגרשו, צרותיהן מותרות בייבום"

גמרא #

הוכחת רב אשי שיש זיקה #

מוכיח ר אשי מזה שרק בגלל שהאח מת לאחר שגירש היא מותרת לייבום למגרש. אבל אם היה מגרש רק לאחר שמת, היא היתה אסורה לו, משמע שיש זיקה.

איך ר אשי יסביר את המשנה לעיל #

שר נחמן הוכיח שאין זיקה? [^1] הוכחת ר נחמן שאין זיקה 1 הוא יסביר שגם אם לא עשה בה מאמר היא חולצת ולא מתייבמת. זה שהמשנה אמרה שעשה בה מאמר, זה בא להוציא מדברי בית שמאי שאמרו שמאמר קונה.

איך יסביר ר נחמן את המשנה הזו #

שממנה ר אשי הוכיח שיש זיקה? הוא יסביר שאכן גם אם קודם מת ורק אחר כך גירש הדין יהיה שמותרת ליבום ומה שאמרה המשנה [^2] "זו היא שאמרו.." למעט כנס ואחר כך גירש.

מחלוקת ר אשי ור נחמן #

הגמרא מוכיחה שהינה מחלוקת רבא ור ירמיה בדף יג שרבא יסבור שיש זיקה ור אשי יסבור כרבא.
וכן להיפך, ר נחמן יסבור כר ירמיה ור ירמיה יסבור כמוהו פה.

משנה #

אם היה ספק קידושין או גירושין שביצע האח המת לפני שמת, צרות הערוות ששנינו במשנה הראשונה של המסכת חולצות ולא מייבמות.
מהו ספק קידושין:
שזרק לה כסף או שטר ונפל ספק בתוך ד אמותיו או בד' אמותיה.
מהו ספק גירושין:

• כתב את הגט בכתב ידו ואין לו עדים חתומים - שמן התורה כתב ידו זה כמו עדות והגט כשר, אבל חכמים פסלו את הגט.
• יש על הגט עדים חתומים, אבל אין בו זמן. שמן התורה זה כשר אבל מדרבנן פסול.
• יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד - פסול מדרבנן על אף שכשר מדאוריתא

גמרא #

למה לא אמרה המשנה ספק קרוב בגירושין #

עונה הגמרא, אני רוצה לאסור מן הספק ולכן כאשר כשנולד הספק הזה בגירושין אתה רוצה לומר שהיא נאסרת לשוק עד לחליצה, אבל היא בחזקת היתר.
שואל אביי, הרי ניתן לומר זאת גם לגבי קידושין, אתה אוסר אותה עליו מהספק?
עונה רבה בספק קידושין היא נאסרת כי החמירו רבנן