Yevamot 33 09 Apr 2022 | 2 min read הדף הקודם במה חלקו ר חייא ובר קפרא # (המשך של הדף הקודם) מנסה הגמרא כמה אפשרויות חלקו באיסור כולל אליבא דר יוסי # כלומר שהאיסור השני שהתווסף על האיסור הקיים הינו איסור שחל גם על החתיכה הראשונה שנאסרה מכח האיסור הראשון. לר חייא רבי יוסי מחייב שתים באיסור כולל ולבר קפרא חייב רק אחד. הגמרא דוחה שבאיסור מליקה לא ניתן להסביר את העניין של איסור כולל באיסור בבת אחת ואליבא דר יוסי # כלומר שיש שני איסורים שחלים בבת אחת, שר חייא סבר שר יוסי מחייב שתים בבת אחת (אשת אח ואחות אשה - כשחלו שתי האיסורים בבת אחת. כגון שמינו שני האחים שליח אחד לקדש את נשותיהם) ולבר קפרא חייב אחת דוחה הגמרא, לא מסתבר שבר קפרא אמר שלר יוסי חייב אחת כי אז ר שמעון יחייב גם רק אחת, אז משמע שר חייא משקר כי לפי מי הוא שמע מרבי שחייב שנים? אין תנא שניתן להעמיד כמוהו. חלקו באיסור בבת אחת ואליבא דר שמעון # ואז אני אשאל את השאלה הקודמת הפוך - האם בר קפרא שיקר לפי ר חייא? שאלה נוספת, הרי למה לבר קפרא להישבע, הרי זה פשטות דברי ר שמעון? אלא שר חייא יסביר את טעותו של בר קפרא: רבי שנה לו שנים משלשת הדינים (זר בשבת ובעל מום בטומאה) והם חלו בבת אחת והשני היה גם איסור כולל. וראה בר קפרא את הדין של זר שאכל מליקה וטעה לחשוב שזה כמו שני הדינים הקודמים. וכיון שלא ראה אפשרות שיכולים להיות איסור כולל במליקה, חשב שגם בשניהם הפרמטר הקובע הינו חלות שניהם בבת אחת וללא צורך באיסור כולל ולכן חלק גם בזה. הוכחה מברייתא # שראינו שחלקו ר שמעון ור יוסי רק בשתי המקרים ולא במקרה של זר שאכל מליקה. כלומר, בר קפרא טעה. זר ששימש בשבת - באיזו עבודה # לא בשחיטה - כי שחיטה בזר כשרה לא בקבלה והולכה - כי זה טלטול בעלמא ולא מלאכת שבת לא בהקטרת אימורים כי אם הברייתא שנויה בשיטת ר יוסי אין בהקטרה חיוב חטאת אלא בשחיטת פר של כהן גדול ואפילו ע"י כהן הדיוט הנפקא מינה הינה לקוברו בין רשעים משנה # שני זרים שקידשו שתי נשים והתחלפו ביניהן וגילו את זה אחרי שבאו עליהן. חייבים עליהם משום אשת איש אם היו אחים חייבים משום אשת אח. אם היו הנשים אחיות, חייבים משום אחות אשה. אם היו נידות חייבים משום איסור נדה. מפרישים את הנשים מן הבעלים לשלשה חודשים לראות אם הן מעוברות ואם היו מעוברות הוולד ממזר. אם היו קטנות שאינן ראויות לילד, מחזירים אותן לבעליהן מיד. אם היו כוהנות, נפסלו הנשים מן התרומה (הגמרא תסביר דין זה) גמרא # מדובר שהוחלפו בשוגג # ולא שהחליפו נשותיהם במזיד. מזה שמביאים קרבן לפי ר חייא ואין קרבן בא על מזיד מזה שכתוב "מפרישין אותן שלשה חודשים שמא מעוברות הן" ואחרי שלשה חודשים חוזרות. אם זה במזיד אשה לא חוזרת לבעלה.