Yevamot 53

| 2 min read

29/04/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 52

Daf Yomi Yevamot 53

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

מחלוקת רבי ורבנן

נחלקו האמוראים בשיטת רבי שאמר שמאמר אחר חליצה לא תופס

ר יוסף

חכמים קבעו שמאמר לאחר חליצה הוא כמו אדם שעודר בנכסי הגר וסבור שהוא עודר בחצרו הוא. כלומר, לא התכוון לקנות. כלומר, היבם התכוון לקנות אשה מכח אחיו המת והזיקה הזו פקעה ולכן אין קידושי המאמר תופסים אפילו לא כקידושי אישה רגילה.

אביי

שואל על ר יוסף שזה לא דומה לעודר בנכסי הגר.
אלא אומר, שאמר היבם ליבמה "התקדשי לי במאמר יבמים" ורבי סובר שתקנו חכמים שיש לזה חלות רק כשיש זיקה והמאמר מתווסף עליה.

רבא

סובר שאם אמר לה התקדשי לי במאמר, לכו"ע הקידושין חלים אבל רבי דיבר במצב שאמר לה "התקדשי לי בזיקת יבמים" שרבי סבר יש זיקה באופן כללי אבל החליצה שנעשתה הפקיע אותה. לכן קידושין בלשון זו לא יכולים לחול.

רב שרביא

אם מקדשה בלשון "זיקת יבמים", בחליצה כשרה גם חכמים מודים שזה לא תופס. מדובר בחליצה פסולה שבוצעה ולרבי למרות זאת החליצה הזו פוטרת את היבמה ומפקיעה את הזיקה ומאמר שנעשה אחריה לא מועיל.

ר אשי

לכו"ע חליצה פסולה אינה פוטרת את היבמה לשוק. אבל כאן חלקו חכמים ורבי באם יש תנאי בחליצה או לא. לרבי אם חלץ לה בתנאי כלשהו גם אם לא קיימה את התנאי היא מותרת לשוק ואם היבם מקדש אותה בזיקת יבמים אינה מקודשת כי אין זיקה.

רבינא

לכו"ע, יש תנאי בחליצה אבל חלקו בתנאי כפול (אם כן.. אם לא..) לרבי צריך תנאי כפול בשביל שאם לא תקיים אותו החליצה לא תהיה תקפה. אבל בתנאי רגיל אם לא קיימה היא עדין מותרת.

סיכום הגמרא לשיטת התנאים

  1. תנא קמא במשנה שלנו: לאחר חליצה אין כלום. לאחר ביה רק אם בתחילה אין אחריה כלום. אבל אם לא, גזרו חכצים שמא יאמרו.
  2. ר נחמיה במשנה: גם ביאה שנעשתה באמצע ובסוף אין אחריה כלום. ולא גוזרים
  3. אבא יוסי בן חנן סבר שגם חליצה וגם ביאה אם נעשו בתחילה. אין אחריהם כלום אבל אם לא, גזרו חכמים גם בחליצה.

פרק שישי - הבא על יבמתו

משנה

איזו היא ביאה שמועילה לקניין היבמה: בא על יבמתו בשוגג (סבור שהיא אשה אחרת), במזיד(לשם זנות), באונס, ברצון, בין אם הוא שוגג והיא לא ובין להיפך. בין אם הוא אנוס והיא לא ובין להיפך, בין אם לא גמר את ביאתו ובין אם גמר. כולם קנו גם אם בא שלא כדרכה.
אם בא על אחת מן העריות שבתורה או פסולות לחיתון עליו (אלמנה לכהן גדול גרושה לכהן הדיוט וכו) כולן פסולות לכהונה בין אם בא כדרכה ובין אם לא.

גמרא

הוא שוגג והיא מזידה

כלומר ששניהם לא התכוונו לשם מצוה גם קנה.
ר חייא מוסיף שאפילו שניהם מזידים או שניהם שוגגים קנה.

מהו "אנוס" שבמשנה

הלוא אין קישוי אלא לדעת? אלא שנתכוון לאשתו ובאה יבמתו ותקפתו ברגע האחרון.
ששניהם אנוסים - כשנתכוון לאשתו ובאו עכו"ם ודיבקום זה בזו.