12/05/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 65

Daf Yomi Yevamot 66 #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes #

משנה #

אלמנה לכה"ג או גרושה וחלוצה לכהן הדיוט (שלא אוכלות בתרומה - חללה) שהיו להן עבדים כנכסי מילוג (הגוף שלהן והפירות של הבעל) אז העבדים לא אוכלים בתרומה. אם העבדים היו נכסי צאן ברזל (שהקרן שלהן אבל הבעל שם את ערך העבדים ומתחייב לשלם את ערכם כשמגרשה או שימות) אז העבדים כן אוכלים בתרומה.
אם הנישואין של הכהן והישראלית היו תקינים, גם עבדי מילוג אוכלים בתרומה.
גם אם הנישואין של בת הכהן והישראלי היו תקינים, העבדים לא אוכלים בתרומה.

גמרא #

הסיבות שעבדי מילוג לנישואין פסולים לא אוכלים בתרומה #

רבינא #

נאמר בפסוק "קניין כספו" מי שהוא גם קניין וגם אוכל, מאכיל אבל היא אינה אוכלת ולכן אינה מאכילה.

רבא #

מהתורה, על אף שהיא אינה אוכלת, קניינה כן אוכל. אבל גזרו על העבד כדי להצר את צעדיה ושתצא מהנישואין הפסולים האלו.

ר אשי #

כמו רבא, רק הגזירה היתה בכל האלמנות לכהן גדול משום אלמנה בת כהן. שהיתה מתירה לעצמה להאכיל את עבדיה, מהסיבה שכשם שאכלו גם לפני שנישאה וגם במהלך הנשואין לכן גם כשימות בעלה יאכלו, והרי כשימות בעלה הם אסורים לאכול. גזרו חכמים שלא יאכלו.

זוג שהכניסה נכסי צאן ברזל ובגירושין בעלה מעוניין לתת שווי ולא את הנכס. #

לר יהודה אינו יכול, לר אמי יכול.
לר יהודה אינו יכול, כי תפקידו של הבעל הוא רק באחריותו על הנכס ואין לו בעלות. ומכיון שזהו שבח בית אביה שתחזור עם הנכס ולא עם שוויו, אז אם מעוניינת בנכס עצמו, זכותה.
לר אמי יכול כי זה ממונו וקניינו המלא.

להלכה #

אמר ר נחמן - כר יהודה. למרות שיש בריתא גם כמוהו וגם כר אמי, הטעם של ר יהודה לגבי שבח בית אביה הכריע את הכף.