Yevamot 67

| 2 min read

13/05/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 66

Daf Yomi Yevamot 67

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

המשך עניין נכסי צאן ברזל

ר יהודה אומר דין במקרה שהיא הכניסה לנישואין שני כלים שביחד היו שווים אלף זוז וכשנתגרשה היו שווים אלפיים. אז מחדש ר יהודה שיכולה לקחת כלי אחד בשווי האלף זוז ואת השני יכולה לפדות בדמים אחרים. משום שבח בית אביה.

משנה

בת ישראל שהתחתנה עם כהן והכניסה איתה עבדי צאן ברזל ומת בעלה והיא היתה מעוברת ממנו.
לפי ר יוסי, העבד לא יכול לאכול בתרומה מאחר ויש לעובר חלק בו ועובר אינו מאכיל. [יש מקרים שבהם העובר פוסל מלאכול ויש מקרה שאינו מאכיל. פוסל - בבת כהן שנישאת לישראל ומת בעלה. אינו מאכיל - בת ישראל שנשאת לכהן ומת ללא בנים מלבד העובר.]
שאלו חכמים את ר יוסי מה ההבדל בין בת כהן שנשאת לכהן במקרה כזה? שהרי גם כך העובר יפסול את העבדים.

גמרא

מה הטעם של ר יוסי

לפי רבה, עובר במעי זרה הוא זר. ולכן בת ישראל שנשאת לכהן העובר אינו מאכיל.
לפי ר יוסף, טעמו הוא שילוד מאכיל תרומה לאחרים ושאינו ילוד (עובר) אינו מאכיל.
שאלה הגמרא על ר יוסף (ולכן דוחה את דבריו), לטעמך מה ההבדל בין בת כהן לבת ישראל?

האם עובר במעי אמו יורש

מהברייתא רואים שלרבנן אינו יורש ולכן העבדים יכולים לאכול בתרומה (שאם אין לו בנים מלבד העובר, היורשים הם אחים או ההורים וכו ולכן אוכלים העבדים) אבל סברתו של ר יוסי שהעובר כן זוכה בבטן אמו ולכן הוא מעכב את העבד מלאכול בתרומה.

ברייתא בדין עבדי כהן שמת והניח עובר

כהן שנשא בת ישראל והכניסה לו עבדי מילוג ועבדי צאן ברזל ומת.

  • לר יוסי אם הניח בנים ואינה מעוברת, אוכלים כל העבדים. אם הניחה מעוברת, כולם לא אוכלים (מילוג - כי הם של האשה והיא לא אוכלת. צאן ברזל - כי העובר יורש ואינו מאכיל) הניח בנים וגם מעוברת, מילוג - אוכלים וצאן ברזל לא אוכלים בגלל העובר.
  • לר ישמעאל בר יוסי במקרה האחרון הוא מחלק. הניח בנים ומעוברת - לא יאכלו גם הצאן ברזל. אבל הניח בנים ובת - יאכלו גם עבדי צאן ברזל
  • לר"ש בר יוחאי: בנים ועובר יאכלו עבדי צאן ברזל. בנות בעובר לא יאכלו העובדים. שמא העובר זכר ואז אין לבנות בירושה כלום.

טעמו של ר"ש בר יוחאי

ללשון הראשונה, העובר הוא ספק זכר וספק נקבה ואם הוא זכר הוא ספק נפל. אז אם יש בנים אז הם מאכילים את העבדים ואם יש בנות אז הספק אינו מאכיל.
ללשון השניה, בית דין עושים תקנה ליורשים ומעמדים אפוטרופוס ליורשים כך שהעובר אינו יורש יחד עם האחים את החלק שבעבדים. אבל כשיש בנות, זה לא יעזור כי במדה והעובר זכר אז הוא יירש הכל.

טעמו של ר ישמעאל בר יוסי.

בהוא אמינא רצה אביי לומר שמדובר בשיש נכסים מועטים ולכן כשיש רק בנות, אם העובר זכר הוא חייב לזון את הבנות. ואם העובר נקבה, אז אין בעיה. אבל הגמרא דחתה את זה והבינה שר ישמעאל סבר כאביו - ר יוסי ולא חלק.

משנה

המקרים הבאים פוסלים בת כהן מלאכול בתרומה ואינם מאכילים בת ישראל בתרומה.

  • מת הכהן והניח עובר במעי האשה
  • מת ללא בנים וזקוקה לייבום
  • התארסה ולא נישאת עדיין
  • נשאה לכהן חרש
  • נישאה לבן תשע ויום אחד
  • ספק בן תשע ויום אחד
  • ספק הביא הארוס שתי שערות (וקידושיו קידושין)

דין נוסף אומרת המשנה, לגבי אדם שיש לו שתי נשים ואחת מהן היא בת אחיו. נפל הכותל עליו ועל בת אחיו ומתו. לא יודעים מי מת ראשון אם מת האיש ראשון, נפטרה מייבום ואם לא, חייבת. אז מחמירים וחולצת ולא מתייבמת.