Yevamot 71

| 2 min read

17/05/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 70

Daf Yomi Yevamot 71

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

קטן לפני שנימול האם יכולים לסוך אותו בשמן תרומה

מאחר וזו ערלות שלא בזמנה לכן זה לא יעכב ויהיה יכול לאכול (לסוך זה כמו לאכול) בשמן תרומה או שזה גם מעכב.
ר זירא מנסה לפשוט את הספק מהבריתא שמילת זכריו מעכבת בשעת עשיה (שנאמר "אז יקרב לעשותו") ומילת עבדיו מעכבת אותו מלאכול קרבן פסח (שנאמר "עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו") ומכך שהיינו צריכים לימוד גזירה שוה ששניהם יעכבו בשניהם משמע שיש מישהו שבשעת עשיה לא היה חייב בקרבן ובשעת האכילה נכנס להתחייב במילה ואז הוא פוסל את האב וזה שייך בתינוק שנולד בין עשיה לאכילה..
אז הגמרא מביאה מספר דחיות על הוכחת ר זירא:

רבא - היה חולה והבריא

רבא דחה את זה ואמר שאולי הוא היה צריך למול ביום הזה והיה חולה ובזמן האכילה הוא הבריא ואז הוא דוחה את אביו מלאכול את קרבן הפסח.

ר פפא - הבריא מכאב עין

שכאב לתינוק העין ואינו ראוי למילה ואז הבריא בשעת אכילה.

רבא(רבינא) - חבושים

שהיו הוריו חבושים בבית האסורים ושלחו שליח לשחוט קרבן פסח ולפני כן לא יכלו למול את הבן ושוחררו בשעת אכילה

ר כהנא - טומטום

שהיה הבן טומטום (שמקום הערווה מכוסה בקרום) ובשעת אכילה נקרע העור ונודע שהוא זכר.

ר שרביא - פרוזדור

הוציא ראשו מחוץ לרחם אבל הוא עדין מחובר בטבור לאמו ומונים שמונה ימים מהלידה מהוצאת הראש. ואז בשעת האכילה הוא הוציא את כל הראש וראוי למילה.

האם הזאת מי חטאת מועילה לערל

ואז כשימול עצמו יוכל לאכול בקדשים? הגמרא מוכיחה שזה מועיל מבני ישראל בימי יהושוע שהיזו עליהם לפני שנימולו. וראינו שהם טבלו ועשו את הפסח בטהרה.

פריעת מילה

שהיא קריעת העור הדק שתחת הערלה שדבוקה לעטרה. רבה בר יצחק לומד שהמילה ששל אברהם ויצחק היתה ללא פריעה. מכך שנאמר ליהושוע "ושוב מול את בני ישראל שנית" שזה בהכרח מילה נוספת על זאת שנעשתה וזאת ה-פריעה שלא נעשתה קודם לכן ע"י אבותיהם.

נשארו ציצין

רבה בר יצחק לומד מהמלה "שנית" שנאמר ליהושוע, שאם נשארו ציצין - חתיכות עור שלא הוריד. הרי זה מעכב את הנימול מלאכול בתרומה.

למה לא מלו בני ישראל במדבר

שני תירוצים:

  • היו חלשים מהדרך
  • לא נשבה להם רוח צפונית שמזיזה עננים ולכן לא זרחה השמש המרפאת וחששו מכך

ביום מעונן פטורים מן המילה

ר פפא מוכיח מהתרוץ הזה של הגמרא, שכאשר לא זורחת השמש לא מלין בו ולא מקיזים דם - מפני הסכנה.
אז מדוע אנשים מלים כיום? עונה הגמרא, בבחינת "שומר פתאים ה'"..