18/05/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 71

Daf Yomi Yevamot 72 #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes #

כהן משוך (שנימול רק שנמשכת עורלתו עד שכיסתה את העטרה) #

רב הונא אמר שמן התורה הוא מותר לאכול בתרומה, רק גזרו חכמים שלא יאכל כי נראה כערל.
הגמרא דוחה את דברי רב הונא מברייתא שאמרה לגבי כהן טומטום ואנדרוגינוס שאינם אוכלים אבל משוך או שנולד מהול, כן אוכלים בתרומה. אם כן, זוהי קושיא על רב הונא שאמר שמדרבנן אסרנו אותם.

טומטום אינו אוכל בתרומה אבל נשיו אוכלים #

מיהם נשותיו? הרי הוא עצמו אינו ברור שהוא גבר.
אומרת הגמרא שהוא קידש אשה וקידושיו קידושין.
אביי הסביר שמדובר שביציו ניכרות מבחוץ והגיד מכוסה. ולכן הוא יכול לקדש ונשיו אוכלות אבל הוא לא יכול לאכול כי הוא ערל.
רבא הסביר שנשיו הכוונה לאימו והיא אוכלת. כי הייתי חושבת שאינה אוכלת כי הוא לא אוכל אז אינו יכול להאכיל.

מדוע המשנה פורטת פעמיים את דין טומטום #

שאינו אוכל? אז לאביי ברישא זה ערל ודאי ובסיפא זה ספק ערל. לפי רבא הגמרא מסבירה שהסיפא מסבירה את הרישא - מה הטעם שטומטום אינו אוכל בתרומה כי הוא ספק ערל כי וודאי ערל (פעם השניה שנאמר טומטום) לא אוכל.

נימולים שלא בזמנם האם נימולים גם בלילה #

יש בזה מחלוקת תנאים בברייתא, שלפי ת"ק גר שנתגייר כשהוא מהול, משוך , קטן שעבר זמנו נימולים רק ביום.
לפי ר אלעזר ברבי שמעון גם בלילה.
הגמרא מנסה להסביר שהם חלקו במה שאמר ר הונא. שלפי ת"ק משוך חייב במילה מדאורייתא ולכן חייב ביום. הגמרא דוחה את זה כי הרי קטן שנימול שלא בזמנו הוא בטוח לא מדאורייתא.
אז הגמרא אומרת שלכו"ע משוך דרבנן (כמו ר הונא) אלא שלת"ק דורשים מהוא"ו היתרה של "וביום השמיני" לרבות את מי שמילתו אינה בזמנה שתהיה ביום. ולר"א, לא דורשים וא"ו ולכן אין הכרח שיהיה ביום.

ערל שהיזה מי חטאת #

אמר ר אלעזר הזאתו כשרה כמו שראינו לגבי טבול יום שאסור בתרומה אבל מותר בעבודות פרה אדומה.

בריתא שמסייעת לכך #

ראינו ברייתא שאומרת ערל שהיזה הזאתו כשירה.

בריתא שסותרת #

טומטום שקידש (עירב אפר פרה במים בשביל שיהיו מי חטאת) זה פסול כי הוא ספק ערל וערל פסול לקדש מי חטאת.

תירוץ הגמרא #

שהברייתא הזו שסותרת נאמרה לפי דעת ר עקיבא שאמר לגבי טמא שפסול להזאה ונעמיד שסבר שגם ערל פסול להזאה כמו טמא.

דעת רבא #

לעניין קודשים אמר רבי עקיבא שערל אינו כטמא אבל לעניין תרומה ערל פסול. באפר פרה אדומה החמרנו שפסול גם. לכן הברייתא לא נאמרה בשיטת רבי עקיבא.

קידוש מי חטאת על ידי אנדרוגינוס #

לפי ת"ק כולם כשרים חוץ מחש"ו. לר יהודה קטן כשר ואנדרוגינוס ואשה פסולים.
טעם רבנן: "ואסף איש טהור" ואחר כך כתוב "ולקחו" כלומר מי שפסול באסיפה פסול בקידוש.
טעם ר יהודה: אז למה נאמר "ולקחו" אלא שמי שפסול שם (קטן) כשר בקידוש. אשה לא - כי לא כתוב "ונתנה" אלא ונתן.

דין נוסף שנלמד בפרה אדומה #

נאמר "והזה הטהור על הטמא" תיבת הטהור מיותרת ללמד שמדובר באדם שאינו טהור לגמרי וזהו טבול יום שכשר בעבודות פרה אדומה על אף שטמא לעניין תרומה.