Yevamot 87 02 Jun 2022 | 2 min read 02/06/2022 Yesterday's Daf: Yevamot 86 Daf Yomi Yevamot 87 # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary Notes # משנה # אם בת ישראל נישאה לכהן ונולד להם ילד, לאחר מכן מת הכהן (אוכלת בתרומה מכח הבן). הלכה והתחתנה עם לוי ונולד להם ילד ומת הלוי (אוכלת במעשר מכח בנה הלוי ולא אוכלת בתרומה) אם מת הבן, חוזרת ואוכלת בתרומה. הלכה והתחנתה עם ישראל ונולד להם ילד ומת הישראל (לא אוכלת במעשר ולא בתרומה) מת הבן מישראל, אוכלת במעשר. אם לאחר מכן, מת ילדה הלוי אוכלת בתרומה. אם לאחר מכן מת ילדה הכהן, חוזרת להיות ישראלית רגילה. כנ"ל לגבי בת כהן שהתחתנה עם ישראל, לאחר מכן עם לוי ולאחר מכן עם כהן וכו' גמרא # מהיכן שמותר לה לאכול תרומה לאחר מות בנה הלוי # לר עקיבא: "ובת כהן כי תהיה אלמנה" לרבנן (שלא דורשים וו"ין) "ובת כי תהיה אלמנה" חוזרת לאכול בתרומה ולא בחזה ושוק # מהיכן? לר חסדא, מזה שכתוב "היא בתרומת הקדשים לא תאכל" דווקא בתרומה אבל לא בחזה ושוק לר נחמן בשם רבה בר אבוה "מלחם אביה תאכל" מלחם ולא כל לחם - פרט לחזה ושוק. ר ספרא אמר "_מלחם אביה תאכל_" לחם ולא בשר ר פפא אמר "מלחם אביה תאכל" לחם השיך לאביה רבא אמר, "ואת חזה התנופה.. תאכלו אתה ובניך ובנותיך אתך" בזמן שהם איתך. ר אדא בר אהבה אומר שחוזרת גם לחזה ושוק במקרה ש פרק עשירי # משנה # אשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו עדים והעידו שמת. היא הלכה ונישאה לאחר ואז בא בעלה. אז: תצא מזה ומזה אין לה כתובה, פירות, בלאות ומזונות לא מזה ולא מזה. לר יוסי כתובתה תיגבה מנכסי בעלה הראשון. הוולד ממזר מזה ומזה (מהראשון אלו שנולדו לאחר המקרה). לר שמעון הולד אינו ממזר. לא נטמאים לה לא זכאים במציאתה, במעשה ידיה, בהפרת נדריה. לר אלעזר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה והפרת נדריה. אם היתה ישראל נפסלת מן הכהונה, אם היתה בת לוי, מן המעשר. בת כהן מן התרומה. יורשי בעליה לא יורשים את הכתובה. מתו הבעלים, אחיהם חולצים ולא מייבמים. לר שמעון ביאתה או חליצתה מאח הראשון פוטרת את צרתה כלומר האח של הראשון מייבם אם ירצה. כל זה אם נישאת לשני לאחר שהתירו לו בבית דין ע"פ עדות העדים. אבל אם לא חיכתה לאישור בית דין ונשאה לאור עדותם, מותרת לחזור לבעלה הראשון כי מחשיבים את ביאתה כביאת זנות מאונס. לעניין קורבן של ביאת הזנות, אם נישאת ע"פ בית דין, פטורה. אבל אם לא, חייבת. כמו כן, חייבת בקרבן אם נישאת נישואים פסולים (למי שאסורה להינשא לו) גמרא # נאמנותו של עד אחד במשנה # שלש ראיות הגמרא מביאה שעד אחד נאמן באיסורים ממשנתנו # שר שמעון אומר שנשאת שלא ברשות מותרת לחזור, כלומר שנשאה לפי עדות שנים שהעידו בפניה. כלומר, שהרישא מדברת בנישאת ברשות בית דין ובעד אחד. כלומר, עד אחד נאמן באיסורים. מהמשנה בדף קכ"ב # שאמרה שנהגו להשיא את האשה גם אם עד מעיד מפני עדות של עד אחר ואפילו אשה מפי אשה ואשה מפי עבד ושפחה כלומר, עד אחד נאמן באיסורים. מהמשנה בקידושין # שאמר לגבי עד אחד שאומר אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי, פטור. כלומר, אם לא אמר, חייב. נאמנותו של עד אחד מן התורה # שנאמר "או הודע אליו חטאתו אשר חטא" הודע ולא שיודיעוהו אחרים. כלומר שאם מכחיש פטור. אבל אם לא הכחיש, חייב משום שנאמר "או הודע" כלומר שמישהו אמר לו ולא בהכרח עדים כי לזה אין צורך בפסוק זה. אבל הגמרא דוחה את הראיה הזו מאחר וניתן לומר שכל החיוב הוא מפני ששתק ולא בגלל העדות. כלומר, אין לנו ראיה מן התורה.