Yevamot 91

| 2 min read

06/06/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 90

Daf Yomi Yevamot 91

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

למה שנתה המשנה בדף פז: שבת ישראל נפסלת להנשא לכהן

הרי זה פשוט כי בעילתה בעילת זנות ובכך נאסרת לכהונה.
עונה הגמרא, באמת אין צורך לשנות זאת, אלא שהחידוש הוא שבת לוי נפסלת למעשר ובאופן כללי בעילת זנות אינה פוסלת בת לוי מלאכול במעשר.

מה החידוש של המשנה שאין ליורשיה כתובתה

הרי אמרנו שאין לה כתובה?
אלא שאין להם כתובת בנים דכרין (כתובה שבמסגרתה הילדים שלה כשיורשים את אביהם, יורשים את כתובתה במדה ומתה לפני בעלה. כך שחולקים עם יתר האחים ביתר הנכסים מלבד הכתובה)

כוונת המשנה בכך שאחיו חולצים ולא מייבמים

אם נישאה ע"פ עד אחד ובהיתר ב"ד:
אחיו של ראשון: חולצים מעיקר דין דאורייתא ולא מייבמים בגלל גזירת חכמים.
אחיו של שני: חולצים לחומרא מגזירת חכמים ולא מייבמים מאיסור דאורייתא.

מחלוקת בעניין מי הודה למי במשנה

תזכורת, ר יוסי אמר שכתובתה על נכסי בעלה הראשון. ר אלעזר אמר שהראשון זכאי במציאתה ומעשה ידיה. ר שמעון אמר שביאתה מאחיו של ראשון פוטרת צרותיה.

  • לפי ר הונא בתראי מודו לקמאי: ר שמעון הודה לר אלעזר ושניהם הודו לר יוסי
  • לפי ר יוחנן קמאי מודו לבתראי: ר יוסי הודה לר אלעזר ושניהם הודו לר שמעון.

נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לראשון

ר הונא אמר רב פסק הלכה כך.
נשאלו עליו שתי שאלות:

  1. ר נחמן לא הבין מדוע רב לא ציין שהלכה כר שמעון כי אלו הם דברי ר שמעון.
  2. ר ששת שהבין שבמדה ובאו שני עדים ונישאה על פיהם, היא אנוסה ולכן אין מחלוקת בין ר שמעון לחכמים בעניין זה ולפי שניהם היא מותרת.

הנחת ר ששת ונסיונות הדחיות שלה

ר ששת גיבה את ההנחה שלו בכך שיש שני ברייתות:

  • הברייתא הראשונה אומרת: שאשה שנישאת ע"פ עד אחד צריכה גט. משמע שע"פ שני עדים לא צריכה.
  • הבריתא השניה אומרת בשם ר שמעון: שבית דין עשו בהוראתם את העד האחד שמתיר את האשה כאילו היא נבעלה במזיד בתוך הנישואים ואת האשה שנישאת ע"פ שני עדים כאילו היא נבעלה בשוגג.
    ובהכרח אין מחלוקת בין חכמים לר שמעון במקרה של שני עדים - שמותרת.

שלשת נסיונות הדחיה הראשונים

התמקדו בהסבר הברייתא השניה ודברי ר שמעון. וניסו להעמיד את דבריו שלא התכוון שאם נישאה ע"פ עד אחד הרי זה כאילו נבעלה בזדון אלא כן צריכה גט גם לדברי ר שמעון. ועל זה אמר רב שהלכה כמותו.

איבעית אימא

מעמידה שהברייתא הראשונה לא נאמרה בכלל בשיטת ר שמעון אלא שאמרה ששניהם צריכים גט (בין שהותרה ע"פ עד אחד ובית דין ובין שהותרה ע"פ שני עדים)

יתר הדחיות

התמקדו בהנחתו של ר ששת שאשה שנישאת ע"פ שני עדים, הינה אנוסה כי לא היה לה מה לעשות.
וניסו להראות שבמקומות אחרים גם היה ניתן לכאורה לומר שהאשה אנוסה ולא אמרנו את זה אלא קנסנו אותה. כלומר, שגם אשה שנישאת ע"פ שני עדים אינה אנוסה.
אבל הגמרא דחתה את כל המקומות האלו ואמרה ששם היה עליה לדקדק ומכיון שלא עשתה את זה אינה אנוסה.

מעשה של ר פפא

רצה להתיר את האשה שנישאה ע"פ שני עדים ובא בעלה.
אמרו לו ר הונא ור יהושוע, האם אינך חושש לכל הדחיות האלו שמראות שהאשה אינה אנוסה ממש? אמר להם, הרי דחינו את כולם.. אמרו לו, בכל זאת זה דחיות דחוקות ואין לך לסמוך על זה.
לפי חלק מגרסאות הגמרא ר פפא נמנע בסופו של דבר מלפסוק ולפי חלק לא נמנע.