Yevamot 93

| 2 min read

08/06/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 92

Daf Yomi Yevamot 93

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

הלכה בעניין יבמה לשוק

ר ינאי אמר, שנמנו וגמרו חבורת בני הישיבה ורבו האומרים כרב - שאין קידושים תופסים ביבמה.
ר יוחנן אמר שזה פשוט מהמשנה בקידושין שדברה על גוי האומר ליהודיה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר וכו' אינה מקודשת.
ריש לקיש אמר שהיה ניתן לענות על זה אילולא הסכים לו ר ינאי, שהיה ניתן לומר שזה יהיה נכון רק לשיטת ר עקיבא שאין קידושים תופסים בחייבי לאוין. ויבמה לשוק אסורה בלאו. אבל מחלוקת רב ושמואל נאמרה בשיטת חכמים שחלקו על ר עקיבא.

האם אמר ר עקיבא שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם

מחלוקת ר הונא בריה דר יהושוע ור נחמן בר יצחק.

  • לפי ר הונא אמר ר עקיבא שאין אדם מקנה
  • לפי ר נחמן בר יצחק, ר עקיבא וכל תלמידיו שבאו אחריו סברו שאדם כן מקנה. (רב הונא סבר כר ינאי שסבר כר חייא שסבר כרבי שסבר כר מאיר שסבר כר אליעזר בן יעקב שסבר כר עקיבא שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם.)

היכן ראינו שסברו שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם

ר הונא

שראינו מחלוקת בין ר נחמן לר הונא בברייתא שדיברה על מוכר פירות דקל לחבירו בימות הגשמים (אין פירות) אז לפי ר הונא יכול לחזור בו כל עוד לא באו הפירות לעולם. אבל מאחר והמכירה חלה על הפירות כשבאו לעולם - אינו יכול לחזור בו משבאו לעולם.
לפי ר נחמן, כל עוד לא תפס הלוקח את הפירות, יכולים לחזור בהם.

ראיה מרב

האומר לחבירו שהשדה שהוא עומד לרכוש תינתן לו במתנה, קנה. למרות שהשדה עדיין אינה שלו.

ר חייא ור ינאי

שר ינאי שאל את ר חייא לגבי פירות שעישר ר ינאי על פירות שטרם הגיעו לביתו ואישר זאת ר חייא.

רבי

שאמר לגבי הלוקח עבד על מנת לשחררו שעליו הכתוב דיבר באמרו "לא תסגיר עבד אל אדוניו" שלא ישעבד אותו לאחר שייקחהו. ואמר ר נחמן בר יצחק שמדובר בשאמר לו לכשאקחך הרי אתה קנוי לעצמך מעכשיו.

רבי מאיר

המקדש אישה לאחר שיתגייר או לאחר שהיא תתגייר או תשתחרר וכו' שאמר ר מאיר שמקודשת כי אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.

ר אליעזר בן יעקב

שאמר לגבי המפריש מן המחובר על התלוש וכו' שדבריו קיימים

ר עקיבא

האומרת לבעלה קונם שאני עושה לפיך, לר עקיבא יפר. כלומר שיכולה להקדיש דבר שלא בא לעולם.

האם עד אחד שמעיד על אשה שמת בעלה ללא בנים נאמן

ר ששת הסתפק: האם נאמר שהנאמנות של עד אחד היא שהוא נזהר מלהעיד על דבר שבסוף יתברר כשקר ולכן כאן הוא יהיה נאמן כי הבעל יכול לחזור בכל זמן.
או שנאמר שהאמינו לו כי אשה תדייק לפני שתתחתן, אבל פה היא לא תדייק כי היא תרצה להינשא ליבמה.

ראיית ר ששת ממשנתנו לעייל

לעניין שהעידו שבעלה מת ואחר כך מת בנה ולאחר מכן באו אחרים והעידו שהסדר היה הפוך. שמשמע משם שלא מדובר על שני עדים שמכחישים שני עדים כי אז הייתי סומך על הראשונים ולא תצא וכן השני לא אמור להיות ממזר אלא ספק.
אלא מדובר שבא עד אחד והעיד את העדות הראשונה ולאחר מכן באו שני עדים ולכן רואים שמאמינים לעד הראשון ומתירים לה להתייבם.

לשון שניה לספקו ר ששת

כמו בלשון הראשונה רק שהעידו שבנה מת ואחר כך מת בעלה ואחר כך באו שנים אחרים והעידו הפוך. האם מאמינים לעד שלא יעיד דבר שיתברר כשקר או שהיא מעוניינת לצאת לשוק ולא להנשא ליבם הזה. ואז הגמרא נכנסת לאותו מהלך כמקודם.

דחיית ראיית ר ששת

הגמרא לבסוף דוחה את דברי ר ששת ואומרת שמדובר בתרי ותרי, אבל העדים השניים היו עדי הזמה ולא עדי הכחשה.