Yevamot 100

| 3 min read

15/06/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 99

Daf Yomi Yevamot 100

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

אנשים שלא חולקים תרומה בבית הגרנות

אלא שולחים להם הביתה. חוץ מטמא (שהיה לו להמנע מהטומאה) ונושא אשה שאינה מהוגנת (קנס):

  • חרש שוטה וקטן - כי הם לא בני דעת ויש כאן זלזול של התרומה
  • טומטום ואנדרוגינוס - הם בריה בפני עצמה וגם בזה יש זלזול.
  • ערל וטמא - מאוסים.
  • נושא אשה שאינה מהוגנת לו - קנס
  • אשה - לפי ר פפא שמא יגרשנה בעלה ולא יידעו מכך. לפי ר הונא בריה דר יהושוע שמא תתייחד בגורן.
    במקרה שקרוב לעיר ואין בו אנשים לפי ר פפא תוכל האשה לחלוק כי בטח יידעו מהגירושין אם היו אבל לר הונא חוששים.
    במקום רחוק מהעיר ויש בו אנשים לפי ר הונא לא יחששו שתתייחד אבל ר פפא יחשוש שמא נתגרשה.

במקום שחולקים לאשה

תרומה או מעשר עני, חולקים לאשה ראשונה משום זלזול שמא תצטרך להמתין.

חובה לשחרר זה את זה

רבא אומר שהוולדות שתערבו וגדלו חייבים לשחרר זה את זה וזה לא רשות

מהם החומרות שנותנים על שני הוולדות

ר פפא אומר שמדובר על מנחה שמביאים לקורבן - שנקמצת כמנחת ישראל (שאם לא נקמצה, נפסלה) ואינה נאכלת כמנחת כהנים (שכולה לאישים) אלא שהקומץ קרב למזבח והשיריים יתפזרו על בית הדשן.

משנה

אם אשה התאלמנה או התגרשה ולא המתינה שלשה חודשים מהמקרה והתחתנה לאחר וילדה זכר לאחר שבעה חודשים ולא יודעים של מי הוא. גדל הילד, התחתן ומת האחים שלו מאמו בין אם היו מן האב הראשון ובין מן האב השני חולצים ולא מייבמים. וכן הוא להם.

אם הם היו אחיו מן האב אך לא מן האם. הוא חולץ ומייבם והם - אחד מאב אחד חולץ והשני מהאב השני מייבם.

אם אחד מהבעלים היה כהן והשני ישראל, הוולד נושא אשה הראויה לכהן, וכן אינו נטמא למתים ואם נטמא, אינו סופג את הארבעים. אינו אוכל בתרומה ואם אכל לא משלם קרן וחומש, אינו חולק תרומה על הגורן אבל מוכר את תרומתו, לא חולק בקדשי קודשים ולא נותנים לו את הקודשים. לא חייב להפריש קודשים ופטור מלהפריש את הזרוע הלחיים והקיבה. הבכור שנולד לו בעדרו ירעה עד שיסתאב ונותנים עליו חומרי כהן וחומרי ישראל.

אם היו שני הבעלים כהנים, הוא נוהג אוננות עליהם כיתום והם עליו. הוא אינו מיטמא להם וכן הם לא עליו. הוא אינו יורש אותם אבל הם יורשים אותו אם אין לו בנים. אם היכה אותם הוא פטור על מכתו וקללתו והוא עולה לשרת בין במשמר של האב הראשון ובין במשמר של השני ולא יכולים בני המשמר לעכב בעדו. אם היו הם באותו המשמר, הוא נוטל חלק אחד בקודשים.

גמרא

ייחוס כהנים

אם היו עשרה כהנים שאחד מהם בעל פנויה ונולד לה ילד. שמואל אמר שהוולד הזה שתוקי.
הגמרא מבררת לעניין מה הוא שתוקי?
אם לעניין ירושה, הרי ברור שהוא לא יורש אף אחד, אלא שכתוב "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" שצריך זרע מיוחס שיודע מיהו אביו ולכן משתקים אותו מדין כהונה ואינו עובד בבית המקדש.
שאלה הגמרא, מדוע זה שונה ממה שראינו בדף לז לגבי יבם שייבם את אשת אחיו בתוך שלשה חודשים ממיתת אחיו שאמרנו שהוולד יכול להיות כהן גדול?
עונה הגמרא שגזרו שיהיה שתוקי כשמדובר בבעילת זנות אבל לא בבעילה כזו.
הגמרא מקשה על שמואל מהמשנה שלנו - מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חודשים, הגמרא מוכיחה שחייבים לפרש את המקרה שבאו עליה בזנות והפירוש "אחר בעלה" הכוונה אחר בועלה וראינו שזה עולה במשמר של זה וכו' כלומר לא משתקים אפילו בבעילת זנות.
מתרץ ר שמעיה, שמדובר בממאנת ונישאה לאחר בתוך שלשה חודשים ונולד לה הוולד.
שואלת הגמרא, הרי ממאנת לא יכולה להתעבר כי היא לפני גיל 12 או בגלל שמשמשת במוך או בגלל ש"שומר פתאים ה'" ולכן לא תכנס להריון?
מעמידה הגמרא את המקרה בנתקדשה קידושי טעות (קידשה על תנאי ולא נתקיים התנאי) אז התבטלו הקידושים ויוצאת ובכך ניתן להעמיד את המשנה ללא סתירת דברי שמואל.