Yevamot 104 19 Jun 2022 | 2 min read 19/06/2022 Yesterday's Daf: Yevamot 103 Daf Yomi Yevamot 104 # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary Notes # משנה # חלצה בלילה, לת"ק חליצתה כשרה, לר אלעזר פסולה. חלצה ברגל שמאל, לת"ק חליצתה פסולה, לר אלעזר כשרה. גמרא # חליצה בלילה # בהוא אמינא של הגמרא, רצתה לומר שלת"ק חליצתה כשרה כי לומדים מהפסוק "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" שמקישים ריבים (דיני ממונות - כתובת החולצת) לנגעים - כמו שנגעים ביום כך ריבים ביום ולכן לר אלעזר חליצתה תהיה פסולה. אבל הגמרא דוחה את זה ואומרת שחלקו האם חליצה כתחילת דין(שמתחילה לגבות כתובתה) ולכן לר"א חליצה פסולה בלילה כי תחלת דין צריכה להיות רק ביום. אבל לת"ק חליצה הינה כגמר דין וגמר דין יכול להיות בלילה. חלצה בשמאל # למה רבנן פוסלים חליצה בשמאל? שלמדו ממצורע. שכתוב בו "בהן רגלו הימנית" ואצלנו כתוב מעל רגלו. כמו ששם רגל ימין גם אצלנו רגל ימין. טעמו של ר אלעזר שהתיר חליצה בשמאל, כי זאת גזירה שוה שאינה מופנה כי מצורע טעון עץ ארז, אזוב ושני תולעת ולכן שם הקפידה התורה אבל אצלנו לא הקפידה וניתן גם בשמאל. משנה # סדר החליצה הוא: קוראת בפניו מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. והוא עונה לא חפצתי לקחתה. היא חולצת ואומרת ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו רוקקת לכיוונו. אם חלצה ורקקה אבל לא קראה - חליצתה כשרה. כי קריאה לא מעכבת. אם קראה ורקקה אבל לא חלצה - חליצתה פסולה. כי חליצת הנעל היא המעשה הראשי. אם חלצה וקראה אבל לא רקקה - לר אלעזר חליצתה פסולה (שנאמר ככה ייעשה לאיש) ולר עקיבא חליצתה כשרה. (כי נאמר ככה ייעשה לאיש רק מעשה שבאיש ורקיקה אינה באיש עצמו אלא לידו) החרש שחלצה לו יבמתו והחרשת שחלצה והחולצת ליבם קטן, חליצתן פסולה. קטנה שחלצה, תחלוץ שוב כשתגדל. אם לא חלצה, חליצתה פסולה ואסורה לשוק. חלצה בפני שנים כשרים או בפני שלשה שאחד מהם קרוב או פסול, לת"ק חליצתה פסולה (צריך בית דין כשר) לר שמעון ור יוחנן הסנדלר, חליצתה כשרה. מעשה שבא לפני ר עקיבא והתיר חליצה שלא בפני בית דין. גמרא # חליצת אילם ואילמת # לפי מהלך הראשון בדברי רבא, אילם ואילמת נחשבים כאנשים רגילים רק שפיהם כואב (לעומת חרש וחרשת שאינם בני דעת). אבל שאלה הגמרא על רבא מדברי ר ינאי שפסל חליצתם כי אינם בכלל "ואמר", "ואמרה" מהלך שני בדברי רבא, שאילם ואילמת שחלצו, חליצתם פסולה כיון שיש את העניין שצריך שיהיה ראוי לאמירה, על אף שהאמירה עצמה אינה מעכבת. (כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת ושאינו ראוי לבילה בילה מעכבת) רקקה ולא חלצה # משמע במשנה שפסולה מלהתייבם לאחים עד שלא תחלוץ. הגמרא מנסה להבין כמו מי נאמר הדין הזה. אם כמו ר עקיבא במשנה, הרי לגבי אימורים של קרבנות שראינו שכאשר ישנם, אסור לאכול את בשר הקרבן עד שלא יוקרבו האימורים. אבל כשאינם, מותר לאכול את בשר הקרבן. אז גם ביבמה נאמר שכאשר אין חליצה, אין פסילה ברקיקה לבד אם כמו ר אלעזר במשנה, הרי בכל שני דברים שמתירים, עליהם לבוא ביחד ואם בא כל אחד בנפרד, הוא לא עשה כלום ולכן גם רקיקה לבד אין בכחה לעשות כלום אלא כשיטת רבי שאמר לגבי כבשי עצרת ששם רק כששחטן לשמן וזרק דמן לשמן קדש הלחם בקדושת הגוף וניתר באכילה. אבל אם שחטן שלא לשמן וזרק דמן לשמן, הלחם לא קדש בקדושת הגוף. אם שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן, הלחם קדוש בקדושת הגוף ולא הותר באכילה. אז גם אצלנו, רקיקה ללא חליצה - על אף שלא התירה את היבמה לשוק, יש בכחה לפעול כך שתהיה אסורה ליבמים האחרים.