Yevamot 109

| 3 min read

24/06/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 108

Daf Yomi Yevamot 109

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

Notes

משנה

אח שגירש את האשה והחזירה ומת. מותרת ליבם ולא אומרים שאסורה עליו מצד גרושת אחיו.
רבי אלעזר אומר שאסור.
המגרש יתומה קטנה (שיכולה למאן) שגירשה והחזירה (בין בקטנותה ובין אם גדלה) ומת מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר.
קטנה שהשיאה אביה (לא יכולה למאן) וגירשה והחזירה ומת אסורה ליבם לדברי הכל. כי קידושיה מדרבנן ואין בכוחם לעקור איסור אשת אח.

גמרא

הסבר שיטת ר אלעזר

שאסר לייבם את גרושת אחיו.

  1. עיפה (שם חכם) ניסה לבאר, שכיון שעמדה על האח שעה אחת באיסור, נאסרה עליו. אבל שאלו עליו, אם כך מדוע צריכה חליצה? אז עיפה חזר בו מביאור זה.
  2. לפי אביי, ר אלעזר הסתפק אם המיתה מפילה לייבום ואז היא היתה אשתו, או שנישואין ראשונים מפילים לייבום והיא נאסרה עליו שעה אחת ולכן הצריך חליצה ולא ניתן לייבם.
  3. לפי רבא, ר"א סבר שמיתה מפילה. אבל מדובר פה שלא יצא קול שהחזיר גרושתו ואנשים יטעו לומר שהוא מייבם את גרושת אחיו.
  4. לפי ר אשי, גזר אשה גדולה משום יתומה בחיי האב שלדברי הכל אסורה.
    הגמרא מוכיחה שהסברו של ר אשי הוא המסתבר ביותר.

מה הדין בצרתה של הגרושה המוחזרת

האם מותרת להתייבם או שנגזור צרתה שלא התגרשה משום אשתו שהתגרשה?
הגמרא פושטת שהגדולה חולצת והצרה יכולה לחלוץ ויכולה להתייבם.

משנה

שני אחים שהיו נשואין לשתי אחיות קטנות יתומות, כיון שקידושיהן מדרבנן, אם מת אחד מהאחים אשתו יכולה לצאת ללא ייבום וללא חליצה.
כנ"ל באם נשאו שתי חרשות - שקידושיהן מדרבנן.
אם שני האחים היו נשואין לשתי אחיות יתומות שאחת מהן גדולה. אם מת בעלה של הקטנה, תצא ללא ייבום וחליצה.
אם מת בעלה של הגדולה, לפי ר אליעזר מלמדים את הקטנה שנשואה לו שתמאן ואז יוכל לייבם את הגדולה.
לפי ר גמליאל, לא מלמדים אותה למאן, אלא אם מיאנה יכול לייבם אבל אם לא, תמתין הקטנה ולא תיבעל עד שתגדל ונישואיה יהיו מן התורה. והגדולה תצא לשוק משום אחות אשה.
לפי ר יהושוע, עדיף לא למאן, ולכן מוציא את הקטנה בגט ואת אחותה הגדולה בחליצה.

גמרא

כיצד התירו לשכנע את הקטנה למאן

הרי יש בריתא שאומרת שאדם יתרחק מן המיאון ומן הפקדונות ומן הערבונות (להיות ערב).
מתרצת הגמרא, מיאון של מצוה שונה.

ראוי לו לאדם שידבק בשלשה דברים

ויתרחק משלשה דברים אחרים.
ידבק בחליצה, בהבאת שלום ובהפרת נדרים.
יתרחק מן המיאון, הפקדונות והערבונות.
הגמרא מפרשת אותם:

חליצה

כאבא שאול שאמר שהכונס את אשתו שלא לשם מצוה הוא כפוגע בערוה וילדיו קרובים לממזרות.

הבאת שלום

בקש שלום ורדפהו, מי שעוסק בגמילות חסדים בעולם הזה ימצא חיים וצדקה בעולם הבא וכבוד בעולם הזה.

הפרת נדרים

כר נתן שהנודר כאילו בנה במה בזמן איסור הבמות ומי שלא מפיר את נדרו כאילו הקריב על הבמה קורבן.

ויתרחק מן ה:

מיאונים

שמא תגדל ותתחרט ואז ינסה בעלה הראשון להוציאה מבעלה השני.

פקדונות

מהחשש שהמפקיד שאינו הגון יטול את פקדונו בלי שיידע השומר ואז יבוא וידרוש את פקדונו

ערבונות

מדובר בערבים של מקום שנקרא שלציון שגורים שם מן הערב לפני שתובעים את הלוה.

כל האומר אין לי אלא תורה

כלומר, לא לומד על מנת לקיים, אין לו שכר אלא על לימוד התורה ולא על קיומה. וזה תבוא עליו רעה לפי פירוש אחד של "התוקע עצמו לדבר הלכה".

פוסק הלכה שלא מתייעץ עם רב הגדול ממנו

ומנסה לדמות מקרה שיודע הלכה לגביו למקרה הנדון בדוחק, תבוא עליו רעה לפי פירוש אחר של "התוקע עצמו לדבר הלכה".

הסבר שיטת רבן גמליאל

הסתפק ר אלעזר בשיטת רבן גמליאל שאמר שאם לא מיאנה תמתין הגדולה שהקטנה תגדל ואז תוכל לצאת מדין אחות אשה, האם קידושי קטנה תלויים ועומדים עד שתגדיל ואז גם אם לא בעל אותה היא הופכת לאישתו מן התורה. או שלדברי רבן גמליאל רק אם בעל נפטרת היבמה ואם לא היא צריכה חליצה כי הקטנה שגדלה נשואה לו רק מדרבנן עד שלא יבעל.
רב ענה לר אלעזר שהגדולה תצא רק אם בעל.
ר ששת לא מבין את רב, כי יש ברייתא שאומרת שקידושיה תלויין ועומדים. אז רבין מסביר שהם תלויים וממתינים לבעילתו של הבעל.