08/07/2022
Yesterday's Daf: Yevamot 122

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

פרק ראשון - בתולה #

משנה #

תיקנו שבתולה נישאת ביום רביעי ואלמנה ביום חמישי כי פעמים בשבוע בית דין יושבים בעיירות - ביום שני וחמישי. שאם היה לבעל טענת בתולים על אשתו היה משכים מיד למחרת לבית הדין ולא רצו שיתקרר עד שיפנה לבית הדין.

גמרא #

אם לאחר 12 חודש מזמן שהציע נישואין לא נשא עדין את הבתולה #

אמרה המשנה שאוכלת משלו ואפילו בתרומה. אז אמר שמואל שכיון שאינו יכול לישא אלא ברביעי, אז הבחורה שהוא צריך לישא תתחיל לאכול משלו רק ביום רביעי שאחרי תום 12 החודשים.
ומדוע לא ביום ראשון? כי תקנו חכמים שיטרח על הסעודה למשך שלשה ימים ולא יישא אותה ביום ראשון, למרות שגם ביום ראשון היה יכול לישא לפי הטעם שנתנה המשנה.

אם חלה או שחלתה או שנמצאה נידה בסוף 12 החודשים #

ר יוסף לומד מדברי שמואל, שכיון שלא יכולה להינשא, לא תאכל משלו עד שלא תהיה זמינה לנישואין.
אבל בני הישיבה הסתפקו בזה (שלא כמו ר יוסף שהיה פשוט לו)

חלה הוא #

האם כיון שהוא אנוס יהיה פטור ממזונותיה, או שנאמר שהקלו חכמים שלא ישלם לה מזונות רק במקום שתקנו תקנה (ביום רביעי) ולא בסתם אונס.

חלתה היא #

האם יכול לומר לה אני מעוניין להינשא, את לא מסוגלת ולכן יהיה פטור, או שהיא אומרת לו "נסתחפה שדהו" שאתה זה שמפסיד מהאונסים הללו.

פירסה נידה #

אם נאמר שהיא יכולה לומר לו נסתחפה שדהו, אם היא היתה נידה שלא בשעת ווסתה האם היא יכולה לומר לו נסתחפה שדהו וחייב, או שכיון שיש נשים שמשתנה להם זמן ווסתן, היא לא יכולה לחייב אותה לשלם לה מזונות.

דעת ר אחאי בהנ"ל #

שראינו במשנה שאם הגיע זמן ולא נישאו, אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. שלא כתוב לא נשאו אלא לא נישאו. כלומר שהאשה עיכבה מחמת אונס ובכל זאת יש לה מזונות. וכל שכן אם חלה הבעל שחיב במזונותיה.

דעת ר אשי #

שבכל אונס אין לה מזונות אבל המשנה שאמרה "לא נישאו" דברה כשהוא מעכב. אבל היה צריך להיות כתוב "לא נשאו" ולא כתבנו כך כי המשנה המשיכה את הלשון של הרישא של אותה המשנה שדברה על "נותנים לבתולה שנים עשר חודש" שזאת הלכה שמתייחסת לאשה, לכן נקטנו לשון נישאו.

אונס בגיטין #

רבא אומר, שרק בנישואין אומרים שמתקבלת טענת אונס, אבל בגיטין אם אמר לאשה הרי זה גיטך אם לא אבוא עד 30 יום ונאנס ולא יכל לבוא. אז כאן גיטה הוא גט ולא שומעים טענת אונס.
הגמרא מנסה למצוא את המקור לכך שאין אונס בגיטין, לבסוף מסיקה שרבא אמר את הדין הזה מסברת עצמו, שבאמת מן התורה יש אונס והגט בטל אבל גזרו חכמים שהגט יתקיים ולא ישמעו טענת אונס. וזאת משום נשים צנועות ומשום נשים פרוצות.
נשים צנועות - חששו חכמים שאם התקיים התנאי ולא הופיע הבעל, הן תשבנה עגונות עד שיחזור הבעל.
נשים פרוצות - שאם תגיד שזה לא גט, היא תלך ותינשא לאחר ואם ישוב בעלה יהיו בניה ממזרים.

שואלת הגמרא, האם ניתן להגיד שחכמים ביטלו דעת תורה וגט שאינו כשר נעשה כשר? עונה הגמרא, שכל מקדש עושה זאת על דעת חכמים, וגם אם קידש בביאה, שוויוהו רבנן לבעילתו בעילת זנות.