Ketuvot 5 11 Jul 2022 | 2 min read 11/07/2022 Yesterday's Daf: Ketuvot 4 Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary מדוע אסור לבעול במוצאי שבת # לר זירא, משום חשבונות שיעשה לגבי סעודתו. שואלת הגמרא, הרי חשבונות של מצוה מותרים? כפי שראינו לגבי חישובי צדקה לעניים וכו' אז ר זירא אומר שהאיסור לבעול הוא מפני החשש שמא ישחוט בן עוף לסעודת המצוה וישכח ששבת. האם ניתן לבעול ברביעי ביום או דווקא בליל חמישי # ברייתא משום בר קפרא, בתולה נבעלת בליל חמישי משום ברכה שנאמרה לדגים (פרו ורבו) וכן אלמנה בליל שישי משום ברכת פרו ורבו שנאמרה לאדם. ולכן אין חשש שתתקרר דעתו ויכול לבעול ברביעי ביום (ומוותר על עניין הברכה). מדוע אלמנה נישאת ביום חמישי # בנוסף לעניין הברכה שראינו שנאמרה לאדם, יש את הסיבה ומאחר ולאלמנה אין שבעת ימי משתה, אז תקנו שתינשא בחמישי כך שיתפנה אליה בחמישי ובשישי לא ילך למלאכתו אלא ישאר איתה מחמת חיבוב המצוה שיקיים בליל שבת וכן בשבת - שלשה ימים. ההבדלים בין הסיבות יהיו כאשר האדם בטל ממלאכה, או ביום טוב שחל בשישי. ויתד תהיה לך על אזנך # דרש בר קפרא, אזנך כמו אוזנך - שהאצבעות של האדם מחודדות בקצה כמו יתד, כדי שכשישמע דיבורים לא כשרים יוכל לאטום אוזניו מלשמוע. ואוזן רכה בסופה כדי שתוכל לסגור את האוזן כשאומרים דברי לשון הרע. גם אוזן דקה וממהרת להיכוות כך השמיעה היא ממהרת להגיע לכדי איסור. הכנה לספקות הגמרא # חלקו ר יהודה ור שמעון בעניין דבר שאינו מתכוון (כגון גרירת ספסל על גבי חול ומייצר בכך חריץ) לר יהודה אסור ולר שמעון מותר (פרט לספסל כבד שזה פסיק רישיה שייצור חריץ) חלקו ר יהודה ור שמעון בעניין מקלקל בחובל ומבעיר שלר יהודה גם בהם פטור ולר שמעון חייב. בבעילת בתולה בשבת יש שתי בעיות: עשיית חבורה - משום חובל. פתיחת פתח - משום בונה. ספק ראשון # graph TD a(("דם בתולים")) --> b{"מפקד פקיד"} a -- "אסור" .-> c["חבורי מחבר"] b -- "מותר" .-> e{"לדם הוא צריך"} b -- "אסור" .-> f("לפתח הוא צריך") e -- "הלכה כר שמעון" .-> g("דבר שאינו מתכוון מותר") e -- "הלכה כר יהודה" .-> h{"דבר שאינו מתכוון אסור"} h -- "פטור לר יהודה" .-> i("מקלקל לגבי הפתח") h -- "חייב" .-> j("מתקן לגבי הפתח")איכא דאמרי # graph TD a(("דם בתולים")) -- "מותר" .-> b("מפקד פקיד") a --> c{"חבורי מחבר"} c -- "אסור" .-> e("לדם הוא צריך") c -- "מותר" .-> f{"להנאת עצמו הוא צריך"} f -- "הלכה כר שמעון" .-> g("דבר שאינו מתכוון מותר") f -- "הלכה כר יהודה" .-> h{"דבר שאינו מתכוון אסור"} h --> i{"מקלקל אותה בחבורה"} h -- "אסור" .-> j("מתקן על ידי החבורה") i -- "הלכה כר יהודה" .-> k("מקלקל בחבורה פטור") i -- "הלכה כר שמעון" .-> l("מקלקל בחבורה חייב")