Ketuvot 16 22 Jul 2022 | 3 min read 22/07/2022 Yesterday's Daf: Ketuvot 15 Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary משנה # האשה שהתאלמנה או שהתגרשה והיא טוענת שנישאת בתולה ולכן מגיע לה 200. הוא או היורשים אומרים שנישאה גרושה או בעולה וכתובתה מנה. אם יש לה עדים שכשנכנסה לנישואין נכנסה כמו בתולה (הינומה או ראשה פרוע) כתובתה מאתים. לר יוחנן בן ברוקה גם חלוקת קליות לתינוקת היא ראיה שנישאה בתולה.(כך היה מנהגם) בעניין נאמנות במיגו: ר יהושוע מודה באדם שאומר לחברו שהשדה שאני מוחזק בה היא של אביך וקניתיה ממנו - שנאמן ממיגו. אבל אם יש לילד עדים שהיא של אביו והוא אומר שקנה מאביו אינו נאמן אלא צריך להביא ראיה. גמרא # מדוע צריכה עדים # אם המשנה לפי רבן גמליאל הרי מאמינים לה בלא עדים. עונה הגמרא שכל מה שאמר רבן גמליאל שנאמנת כשמדובר בברי ושמא ופה זה אחרת כי שניהם טוענים טענת ברי. ומכיון שרוב נשים נישאות בתולות, הייתי חושב שזה כמו ברי ושמא(שיש לה חזקת הגוף), קמ"ל שזה עדיין ברי וברי. על מה הודה ר יהושוע # הגמרא מנסה להביא ראיה שאכן הרישא הינה לפי רבן גמליאל כי נאמר ש"מודה ר יהושוע" אבל הגמרא אומרת שלא בהכרח זאת הוכחה כי ר יהושוע מודה על מחלוקת אחרת לגבי מיגו. אז הגמרא מנסה למצוא את המחלוקת שנחלקו מוקדם יותר ויש שם טענת מיגו. לבסוף היא מבינה שמדובר במחלוקת בדף יב לגבי אם לא מצא לה בתולים והוא אומר שנבעלה לפני האירוסין והיא אומרת תחתיך נאנסתי ונסתחפה שדהו. ששם לא הסכים ר יהושוע שתהיה נאמנת מטענת מיגו שיכלה לאמר שהיא מוכת עץ תחתיך ואז לא היתה נפסלת לכהונה. אם כן, מדוע ר יהושוע מודה פה שכן מאמינים לה בטענת מיגו - כי כאן אין "שור שחוט לפניך". כלומר כאן היה יכול לשתוק והספק לא היה נוצר והוא זה שיצר אותו. אבל שם, היא לא היתה יכולה לשתוק, כי נמצאת לא בתולה והיא צריכה לתת תירוץ טוב, אז ר יהושוע לא יאמין לה במיגו של "שור שחוט לפניך" מדוע לא מספיק רוב # לאמר שהיא נשאה בתולה ותהיה צריכה עדים שנכנסה לחופה בשיער פרוע? אומר רבינא, שהרוב מורע בגלל שרוב נשים שנישאות בתולות יש להן קול והרבה עדים שהיא נישאה בתולה אבל זאת אין לה קול ולכן הרוב לא יעזור אלא תצטרך עדים. אם יש לה עדים למה מאמינים לה # הרי יכולה להוציא ממנו 200 וללכת עם הכתובה לבית דין אחר ותבקש שיפרע לה את כתובתה? לר אבהו, לומדים מהמשנה שכותבים שובר - שהיא מודה שקיבלה את פרעון כתובתה. ר פפא אומר שמדובר במקום שלא כותבים כתובה ולכן אין את החשש הזה. בירור שיטת ר פפא # הגמרא מנסה לברר את שיטת ר פפא ולהבין את הברייתא שאמרה שאיבדה את הכתובה שלה או נשרפה וכו' ויש לה עדים שנהגו מנהג בתולים בתחונתה היא גובה מאתיים ואז חוזרת השאלה מדוע לא חוששים לרמאות. למסקנת הגמרא, במקום שכותבים כתובה היא צריכה להחזיר לו את הכתובה. אבל במקום שלא כותבים כתובה, גם לדברי ר פפא צריכה לכתוב שובר. כוס של בשורה # ראינו בברייתא שדברה על כוס של בשורה כסימן שהתחתנה בתולה. ר אדא בר אהבה אומר שהיו מעבירים לפניה כוס יין של תרומה לרמז לה שאילו היתה נישאת לכהן, היתה יכולה לשתות יין של תרומה. ומאחר והיא בתולה ניתן לרמז זאת ואילו היתה בעולה לא היתה יכולה להתחתן עם כהן ולכן זאת הוכחה שהיתה בתולה בנישואיה. אבל ר פפא לא הסכים עם זה כי גם אלמנה יכולה להתחתן עם כהן הדיוט, אז ר פפא אומר שהיין היה כמו תרומה שנקראה "ראשית" וגם הבתולה הזו הינה ראשית. חבית של יין # עוד סימן שהיא בתולה, שמעבירים לפניה חבית של יין - בתולה חבית סגורה ובעולה חבית פתוחה. אז שואלת הגמרא, למה שלא פשוט נעביר רק לפני הבתולה חבית סגורה וזהו? אומרת הגמרא, שאז היו טוענות שהחבית נשברה בדרך והיא היתה בתולה.