28/07/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 21

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

קרא ערער על אחד מהדיינים #

אם עד שלא חתמו הדיינים על קיום השטר, שני הדיינים יכולים להעיד על הדיין השלישי שכשר. אבל אם חתמו על קיום השטר, לא יכולים להעיד על קיום השטר.
איזה ערער יצא? אם ערער של גזלנות - שמעידים שהדיין גזלן ופסול לעדות, הרי יש כאן תרי ותרי, ואם זה פגם משפחה (שמעידים שהוא עבד) הרי אפשר לקבל עדות של הדיינים גם לאחר שחתמו, כי זה עתיד להתגלות.
מעמידה הגמרא בערער שיצא שהוא גזלן, אבל הדיינים מעידים שעשה תשובה. אבל אם חתמו כבר, הם נוגעים בדבר.

מת אחד מן הדיינים #

לאחר שקיימו את השטר ולפני שהספיק לחתום.
ר זירא אומר שכותבים "במותב תלתא הווינא וחד ליתוהי".
ר נחמן מוסיף שאם כתבו בקיום שהשטר יצא לפני בית דין (כלומר שקויים בפני בית דין שסתמו שלשה אנשים)

משנה #

אשה שלא היתה מוחזקת כנשואה, ואמרה אשת איש הייתי ועכשיו אני גרושה. נאמנת מצד הפה שאסר הוא הפה שהתיר.
אם יש עדים שהיתה אשת איש והיא מחדשת שהיא גרושה, אינה נאמנת.
אותו דבר לגבי אשה שמספרת שנשבתה אבל טהורה היא. נאמנת. אבל אם באו עדים אינה נאמנת שטהורה.
אם היא זו שסיפרה שנשבתה והיא טהורה ואז התירו אותה ולאחר שנשאת באו עדים שנשבתה.

גמרא #

מנין שהפה שאסר מן התורה #

שנאמר "את בתי נתתי לאיש הזה" לאיש - אסרה על כל העולם מדין אשת איש.
הזה- התירה לבעלה, כלומר שהתורה האמינה אותו להתיר אותה לאיש שלה מכיון שהוא זה שאמר לנו שקידשה.

אשה שאמרה אשת איש אני #

וחזרה ואמרה פנויה אני. לפי הברייתא, נאמנת.
רבא בר רב הונא מסייג את הנאמנות רק אם נתנה אמתלא לדבריה (כלומר, סיבה מדוע אמרה שהיא אשת איש) שאם לא כן, יש כאן "שוויה אנפשה חתיכא דאיסורא"

אשה שאמרה נדה אני #

גם בעניין אשה שאמרה אני נידה ולאחר מכן חזרה בה ונתנה אמתלא לדבריה נאמנת. אבל שמואל החמיר.

שני כיתות עדים המכחישות #

שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת, כנ"ל שנים אומרים התגרשה ושנים אומרים לא התגרשה, לא תינשא לאחר מהספק. עברה ונישאת לאחר, לא תצא. ר מנחם חולק ואומר שתצא אבל בתנאי שנשאת לאחר שבאו עדים שאמרו שהיא אסורה.

דעת ר יוחנן #

שבשנים אומרים מת ושנים לא, לא תינשא ואם נישאת לא תצא.
אבל שנים שאומרים התגרשה ושנים לא, לא תינשא ואם נישאת תצא.
מה ההבדל בין גרושה לבין אשת המת?

אביי #

אביי מסביר שר יוחנן דיבר בעד אחד מול עד אחד (ולא כפי ששנינו בהתחלה) שמחזקה על האשה שתברר היטב, האמינו לעד אחד.
אבל בנתגרשה עד מעיד עליה כאשת איש וכנגדם יש לנו רק עד אחד. אז לפי ר יוחנן, יש לנו שני עדים שהיא היתה אשת איש (וכעת היא בחזקת) אבל לעומת זאת יש לנו רק עד אחד שהיא התגרשה. וזה שנים במקום אחד.

תירוץ רבא #

מדובר בשתים נגד שתים ולא כמו שאמר אביי, אבל ר יוחנן הסכים לדעת ר מנחם בר יוסי שאמר תצא - אבל רק בגירושין ולא במיתה. הסיבה היא, שמיתה היא לא ניתנת להכחשה (היא לא יכולה להגיד לו כשיחזור שהוא מת..) אבל לא כן בגירושין ולכן תצא.

רב אסי #

מתרץ את ר יוחנן, העדים מעידים היום מת, או היום גירשה. שבמיתה לא ניתן להוכיח במקרים מסויימים(טבע או אכלו ארי) אבל בגירושין, אם העידו שהיום גרשה ושנים אחרים מכחישים אותם, תובעים ממנה להוכיח שגרשה (כי לא ניתן לאמר שאבד לה הגט בזמן כל כך קצר)