Ketuvot 24

| 2 min read

30/07/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 23

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה

אם שני אנשים שלא ידוע ייחוסם באו לבית דין ואמרו כהן אני - לא נאמנים
אם כל אחד מעיד על השני שהוא כהן, לפי ת"ק נאמנים. לפי ר יהודה, לא נאמנים כי לא מעלים לכהונה ע"פ עד אחד. לפי ר אלעזר לא מעלים לכהונה ע"פ עד אחד במקום שיש עוררים על כהונת האנשים הללו, אבל אם לא, מעלים ע"פ עד אחד.
רשב"ג אומר שמעלים ע"פ עד אחד (יבואר בגמרא)

גמרא

למה פורטו המשניות האחרונות

שכולן מדברות על "הפה שאסר"?
הגמרא מביאה צריכותא, כך שהמשנה הראשונה (שדה זו של אביך) ר יהושוע מודה בגלל שיש דררא דממונא (יש רגלים לדבר שרצו לאמר שהשדה של האב וכן שהם קנו ממנו) אבל בעדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו אין דררא דממונא. ולהיפך יש את העניין שיכלנו לומר שהוא הוסיף תוך כדי הדיבור שקנה את השדה מאביו למרות שנכשל בלשונו לומר שהשדה היתה של האב.
ואם היה כתוב את שניהם לא הייתי יודע את הדין של אשת איש הייתי וגרושה אני כי זה איסור ואלו ממון. ואם היה כתוב את שלשתם לא הייתי יודע את הדין של נשביתי וטהורה אני כי שם נתחדש הדין של אם באו עדים לא תצא. ובדין של שתי נשים שנשבו, היינו חוששים לגומלין קמ"ל שלא חוששים.
והמשנה שלנו נשנתה לצורך מחלוקת ר יהודה ורבנן.

גומלין

אני כהן וחברי כהן - לר יהודה צריכים שלשה שיבואו יחד כך ששנים יעידו על הכוהנות של כל אחד מהם.
מניחה הגמרא שר יהודה חושש לגומלין בין העדים, ולגבי סוחר שמעיד על הסחורה שלו שהיא גרועה משל חברו ושהיא דמאי ראינו שר יהודה לא חושש לגומלין.

ר אדא בר אהבה

אז ר אדא בר אהבה אומר שבמקום אחד נהפוך את השיטה ור יהודה יסתדר לנו.

אביי

אביי מתרץ שבדמאי הקילו ולכן ר יהודה האמין.

רבא

רבא מתרץ גם את הסתירה בדברי חכמים ואומר שבעניין הדמאי, ראינו שכלי אומנותו של המוכר בידו ולכן חוששים רבנן לגומלין אבל פה אין להם כלי אומנות ולכן אין סיבה לחשוש.

תירוץ נוסף

שר יהודה ורבנן נחלקו באם מעלים מתרומה ליוחסין או לא - שאם רואים אדם שאוכל תרומה, האם זה אומר שהוא כהן ויכול להתחתן עם אישה כשירה בלא בדיקה.
ור יהודה סובר שמעלים ולכן פה הוא אסר להאכילו תרומה ע"פ עד אחד שלא יעלו אותו ליוחסין.

מעלים משטרות ליוחסין

כלומר שכתוב בשטר אני פלוני כהן לוויתי מנה מפלוני וחתומים שם עדים, האם מעידים על מנה שבשטר או על השטר כולו.
לר הונא מעלים ולר חסדא לא מעלים משטרות ליוחסין.

מעלים מנשיאות כפים ליוחסין

גם למי שאומר שכן מעלים מתרומה ליוחסין, לא ברור שמעלים מנשיאות כפים ליוחסין כי בתרומה זה דאורייתא.
גם למי שאומר שלא מעלים מתרומה ליוחסין, לא ברור שלא מעלים מנשיאות כפים ליוחסין כי בתרומה ניתן לאכול בצנעה אבל נשיאות כפים לא.
לר חסדא מעלים ולר הונא לא מעלים.

ראיית רבא שלא מעלים

ממעשה נחמיה והכהנים ששם אמר להם שלא יקבלו את קדשי ארץ ישראל וכן יוכלו לקבל קדשי גבול ולכן כיון שלא חששנו לגבי זה גם לא חששנו לגבי נשיאות כפים.

דחיית הגמרא

שם הורעה חזקתם כי כולם רואים שהם אסורים בקדשי א"י.
המשך בדף הבא