Ketuvot 31

| 1 min read

06/08/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 30

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

גונב חלבו של חברו ואכלו

לר נחוניא בן הקנה חייב כיון שנתחייב בגניבה לפני שבא לידי איסור חלב ולכן ישלם ויתחייב כרת.
ניסתה הגמרא להעמיד שהוא חלק על ר אבין שאמר לגבי זורק חץ בשבת ותו"כ מעופת החץ הוא קרע בדים שהוא פטור וכיון שגם שם יש חיוב שבת שנפרד מחיוב התשלומים ייצא שהם חלקו.
הגמרא מעמידה שני אופנים שלפיהם משמע שלא נחלקו אלא סברו שניהם שכאשר החיוב הממוני נוצר עם החיוב מיתה יהיה פטור מן התשלומים.

דברי ר אבין

זורק חץ בשבת ברשות הרבים מתחילת ארבע אמות לסוף ארבע אמות וקרע שיראין בהליכתו פטור. כי עקירה צורך הנחה.

סתירה עם ברייתא

שנאמר בה הגונב כיס בשבת חייב בתשלומים כי זכה בגניבה לפני שבא לידי איסור סקילה. אבל אם היה גורר את הכיס ויוצא לרשות הרבים פטור כי איסור שבת ואיסור גניבה באים כאחד.
ומדוע לא אומרים כאן כמו שאמר ר אבין שעקירה צורך הנחה?

תירוץ - מגרר ויוצא איצטריכא ליה

החידוש הוא שפטור באופן של מגרר ויוצא שהייתי אומר שאינו מתחייב מיתה באופן הזה, קמ"ל שחייב ולכן פטור מתשלומים.
לאחר בירור הגמרא, מדובר בשגרר כיס בינוני, והוציאו לצידי רשות הרבים וכמו ר אליעזר שאמר שזה כרשות הרבים.

תירוץ ר אשי

לפי ר אחא: שצירף ידו למטה משלשה טפחים מקרקע רשות הרבים וביד האחרת גרר את הכיס וקלטה בידו הראשונה. וכדברי רבא שאמר שידו של אדם חשובה לו כמקום 4\4 טפחים.
לפי רבינא: שהוציא לרשות הרבים בגרירה, אבל סבר רבינא שברשות הרבים קונה במשיכה ולכן חיוב השבת והגניבה באו כאחד.