Ketuvot 37

| 1 min read

12/08/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 36

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

מהיכן שחייב מיתה פטור מתשלומים

במשנתנו ראינו שזה נלמד מ"ענוש ייענש" והרי למדנו את זה מ"כדי רשעתו" שאין אתה מחייבו משום שתי רשעיות.
מתרצת הגמרא, שענוש ייענש מדבר על מיתה וכדי רשעתו על מלקות.
ולר מאיר שמחייב תשלום במקום מלקות, ילמד את הפסוק של כדי רשעתו לפטרו ממיתה ומלקות ולא אומרים שזה עונש אחד ארוך אלא ימות ולא ילקה.

למה צריך פסוק "לא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו"

הרי כבר יודעים מ"ולא יהיה אסון" שאדם לא משלם.
אלא זה נלמד שלא ייקבלו מאדם רוצח ממון תמורת העונש של גלות שהתחייב בו.

למה צריך פסוק "ולארץ לא יכופר כי אם בדם שופכו"

הרי למדנו זאת מהפסוק הקודם?
אלא שזה נדרש למקרה שבו ערפו את העגלה ומצאו את הרוצח, שהפסוק אומר שחיוב העונש עדין בעינו ולא נפטר מעריפת העגלה.

"ואתה תבער דם הנקי מקרבך"

שהורגים את הרוצח דרך הצוואר כמו עגלה ערופה ושלא מתיזים את ראש הרוצח בקופיץ אלא בחרב שנאמר "ואהבת לרעך כמוך" - ברור לו מיתה יפה.

"כל חרם אשר יחרם לא יפדה"

למה לי? הרי לומדים מ"ולא תקחו כופר"?
אלא שמלמד שאם היה כתוב רק הפסוק של ולא תקחו כופר, הייתי אומר שזה רק היכן שהרגו בדרך עליה שלא ניתנה שיגגתו לכפרה דרך גלות, אז הייתי אומר שגם במזיד לא ייפטר בממון. אבל אם זה דרך ירידה שזה קל יותר, הייתי אומר שכיון שניתנה שיגגתו לכפרה דרך גלות, אז הייתי אומר שניקח ממנו ממון ככפרה וייפטר מגלות, קמ"ל

origin/main