18/08/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 42

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

בת שניזונת מנכסי האב המת #

שנתחייב בכתובה לאמה שיזון את הבת עד שתינשא ומת. האם מעשה ידיה שלה או של היתומים? (האם היא ניזונת מנכסיהם ולכן מן הדין שמעשה ידיה יהיה שלהם, או שהיא ניזונת מנכסי האב ולכן מעשה ידיה שלה)
לפי ר ששת, בת יתומה דומה לאלמנה שבאלמנה שניזונת מנכסי יתומים, מעשה ידיה שלהם, לכן כך גם יהיה לגבי בת.
ר יוסף לא מסכים עם ר ששת ומביא ראיה מהמשנה שלנו שסיימה בעניין של מעשה ידיה ומציאתה שקרו בחיי האב יהיו של היתומים היורשים ומשמע שמעשי ידיה שלאחר מיתתו יהיו שלה ולא של היתומים. ניסתה הגמרא להעמיד בבת שאינה ניזונת או בהעדפה (שמעשי ידיה עודפים על המזונות שניזונת מן האחים) לבסוף מבינה הגמרא שאכן יש ראיה לר יוסף ממשנתנו שמעשה ידיה שלה.

רבה #

מעמיד את הברייתא של רב כהנא כך שמשמע שמעשה ידיה של האחים היורשים.

הלכה #

בנהרדעא פסקו כר ששת, ר אשי פסק כרב וכר יוסף.
הלכה שמעשה ידיה שלה.

משנה #

אם נערה שאביה ארסה עם חתן, התגרשה ממנו. לאחר מכן, אביה ארסה עם אחר ומת בעלה - תשלומי הכתובה שזוכה בהם של אביה.
אבל אם השיאה אביה לאדם ונתגרשה ממנו ולאחר מכן התחתנה עם אחר ומת, כתובתה שלה.
ר יהודה אומר (לגבי נשואה) שהכתובה מגירושיה מן הראשון של האב,

גמרא #

אם התאלמנה פעמים #

ולא התגרשה ואחר כך נשאה, משמע שלא ראויה להנשא לאחר (חזקת קטלנית) מכך שלא נקטנו באופן כזה במשנה, כלומר ראיה כאן לרבי שאמר שבשתי פעמים יש חזקה של אשה קטלנית (ולא שלשה פעמים).

האם האב זוכה בכתובת בתו משעת אירוסין #

על אף שהגביה נעשית לאחר שנישאה ויצאה מרשות אביה? לפי דברי ר יהודה במשנתנו משמע שכן - לפי רבה ור יוסף.
במסקנא, הגמרא מעמידה שזה לא מפני שזוכה משעת אירוסין, אלא מפני שהכתובה נכתבת כשהיא ברשותו.

ממתי הנכסים של הבעל משועבדים לפדיון כתובתה #

ר הונא אומר שמנה (בבעולה) או מאתיים (בבתולה) זה משועבד מלקוחות שקנו את השדות מזמן האירוסין, אבל תוספת הכתובה שהתחייב גובה רק מלקוחות שקנו משעת הנישואין.
לר אסי, שניהם מן הנישואין.