Ketuvot 48

| 2 min read

23/08/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 47

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

ר' יהודה: "..לא יפחות מחליל ומקוננת"

למסקנת הגמרא מדובר באופן שדרך בנות המשפחה שלו להיקבר בטקס שכולל חליל ומקוננת ואין דרך בנות משפחתה להיקבר כך (אין להם כסף). אז לפי תנא קמא האשה עולה עמו ואינה יורדת עמו זה נאמר רק בחייהם אבל לא במיתתה. לפי ר יהודה גם במיתתה.
אמר ר חסדא - הלכה כר יהודה.

אדם שנשתטה

בית דין יורדים לנכסיו וזנים מהם את אשתו ובניו ובנותיו וכן "דבר אחר" שזה לפי ר חסדא שקונים לה תכשיט. ולפי ר יוסף שהם פטורים מן הצדקה באם פסקו קופת העיר צדקה על הציבור.
וזה שונה מאדם שיצא למדינת הים ולא חזר שיורדים לנכסיו וזנים מהם את אשתו אבל לא את בניו ובנותיו ולא "דבר אחר"
הסיבה לשוני היא שאינו דומה אדם שיצא מדעתו בעל כרכו לאדם שיצא למדינת הים מדעתו.

האומר בשעת מיתתו שלא יקברוה מנכסיו

אלא יקברוהו מנכסי הצדקה - אין שומעים לו. כי אינו יכול להעשיר את יורשיו על חשבון הציבור.

משנה

הקטנה או הנערה ברשות אביה עד שתיכנס לחופה לשם נישואין - שאז היא עוברת לרשותו של בעלה.
אם שלח הבעל שלוחים שיביאו אותה אליו כדי שישאנה (כמו אליעזר עבד אברהם), היא ברשותו של הבעל מעת שנמסרה לשליחים.
אם האב הלך עם השלוחים, או שהלכו השלוחים של האב עם שלוחי הבעל, הרי היא ברשותו של האב עד שתיכנס לבית הבעל.
אם מסרו שלוחי האב את האשה לשלוחי הבעל, היא ברשות הבעל החל משעת המסירה.

גמרא

מחלוקת משניות

הגמרא אומרת שהמשנה שלנו נשנתה כמשנה שניה שסותרת את המשנה הקודמת שנאמרה "הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה" והמשנה שלנו אמרה שהיא ברשות האב כל עוד לא נכנסה לחופת הבעל (או לשלוחיו וכו')

האם מסירה לשלוחים הינה כאשה לכל דבר

לפי ר אסי (וגם ר יוחנן ור חנינא) כאשתו לכל דבר.
לפי רב הינה כאשתו לכל חוץ מלעניין אכילה בתרומה מאחר ורב חושש שיטען הבעל מקח טעות ואז בינתיים היא אוכלת בתרומה.
לפי שמואל, היא כאשתו רק לעניין ירושת הנדוניה שנתן לה אביה.
לפי ריש לקיש, היא כאשתו רק לעניין זה שכתובתה מנה באם תינשא לאחר לפני שיכנוס אותה בעלה.
הגמרא שואלת מברייתא על כל הדעות מלבד דעת שמואל

אם נמסרה לשלוחי הבעל וזינתה בדרך

הרי היא בחנק (ולא בסקילה כדין נערה המאורסה). שנאמר "לזנות בית אביה" רק כשהיא בבית אביה ולא כאשר מסר אותה אביה לשלוחי הבעל.