Ketuvot 49

| 2 min read

24/08/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 48

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

האם דינה של נערה שנמסרה לשלוחי הבעל יכול לחזור לקדמותו

במדה וחזרה לבית אביה. האם תחזור לדינה כנערה מאורסה (סקילה) או שתשאר עם דין של נשואה (חנק)
הגמרא פושטת מברייתא שאמרה שמהפסוק "ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה" כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב דינה אינו חוזר לקדמותו והיא חייבת על זנותה בחנק.

משנה

אב אינו חייב במזונות בתו (הגמרא תסביר שזה גם בנו) שגדולה מגיל 6.
אם מת האב, הבנים יורשים את נכסיו והבנות ניזונות מנכסיו עד שיבגרו או יינשאו.

גמרא

האם אין צורך לזון את בנו

ולמה דברנו רק על מזונות הבת?

והרי ראינו מחלוקת בעניין

שלפי ר מאיר מצוה לזון את הבנות וק"ו את הבנים כי הם עוסקים בתורה.
לר יהודה מצוה לזון את הבנים וקל וחומר את הבנות שזה גנאי להן.
לר יוחנן בן ברוקא, חובה לזון את הבנות לאחר מיתת אביהן אבל בחיי האב אין מצווה לזון לא את הבנים ולא את הבנות.

אז כמו מי המשנה שלנו

תירוץ אחד: כר מאיר - והמשנה התכוונה שאינו חייב במזונות בתו וכן בנו אבל יש מצוה בבת וקל וחומר בבן.
תירוץ שני: כר יהודה - והמשנה אמרה שהאב אינו חייב במזונות בתו וכל שכן של בתו. וכתבנו בתו לומר שלמרות זאת זה רק מצוה ולא חובה.
תירוץ שלישי: כר יוחנן בן ברוקא - והמשנה התכוונה שאינו חייב במזונות בתו וכן בנו ואפילו אין מצוה בזה.

תקנת אושא

שיזון אדם את בניו ואת בנותיו כשהם קטנים (עד שיביאו שתי שערות)

מתי כופין את האב לזון בניו ובנותיו הקטנים

כשהוא אמיד. כפי שפסק רבא לגבי ר נתן בר אמי שהוציא ממנו 400 זוז.

תקנת אושא - כותב נכסיו

אם כתב בעודו בחיים שכל נכסיו ילכו לבניו, תיקנו שהוא ואשתו יוכלו להמשיך ולאכול מן הנכסים הללו כל עוד הם חיים. מפני תיקון העולם.

האם הלכה כתקנה הזו

או כר אילעא שהביא את התקנה הזו או לא? מכך שר יונתן כפה בניו של אדם, שכתב נכסיו לבניו מחיים, שיזונו אותו ואותו אב נישקו על רגליו. ואם דן ר יונתן דין אמת ולא לפנים משורת הדין, מדוע האדם נשקו על רגליו? אלא בהכרך זה היה לפנים משורת הדין ואין הלכה כר אילעא.