26/08/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 50

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

מחלוקת התנאים בנושא סיפוק צרכי הבנות מן המטלטלים #

לרבי, מוציאים נכסים מן היתומים לזון את האשה והבנות בין מטלטלים ובין קרקעות.
לר שמעון בן אלעזר:

• בקרקעות:
  • מוציאים מהבנים לצורך הבנות
  • מוציאים מהבנות הגדולות לצורך הבנות הקטנות
  • מהבנים הגדולים לצורך הבנים הקטנים
  • מהבנות לצורך הבנים היורשים מן התורה. - רק כאשר יש נכסים מרובים, אבל אם לא מרובים יחזרו הבנים על הפתחים.
• במטלטלים:
• מוציאים מהגדולים לצורך הבנים הקטנים.
• מוציאים לצורך הבנות הקטנות מן הבנות הגדולות.
• לא מוציאים מן הבנים לצורך הבנות
  הלכה כרשב"א וכפי שאמר רבא שגובים מקרקעות ולא ממטלטלים בין לכתובה, בין למזונות ובין לצרכי נדוניא של הבנות.

משנה #

אם לא כתב הבעל לאשתו הבתולה כתובה גובה מאתיים כדין בתולה ואם היתה אלמנה גובה מנה.
גם אם לא כתב לה אחריות אלא משדה אחד ששוה פחות מכתובתה, עדיין כל נכסיו השתעבדו לפרעון כתובתה.
גם אם לא כתב לה שהוא יפדה אותה אם תיפול בשבי, חייב לפדותה כי זה חיוב מתנאי בית דין.
אין הבעל רשאי להמנע מלפדותה באם נפלה בשבי וגם לא להעמיד את כתובתה ולומר לה שתפדה את עצמה בשוויה.
אם נפלה למשכב, חייב לרפאותה, אבל יכול להעמיד לה את גיטה וכתובתה ולומר לה תרפאי בזה את עצמך.

גמרא #

מי שנה את המשנה שלנו #

ר יהודה ור מאיר חלקו שר מאיר אמר שאם פחת לבתולה ממאתיים ולאלמנה ממנה זוהי בעילת זנות.
אבל לר יהודה יכולה למחול על חלק מכתובתה
אז לכאורה במשנה משמע כמו ר מאיר כי רואים שלא יכולה למחול על חלק מכתובתה.
אבל הגמרא מביאה מחלוקת אחרת שחלקו ולפי ר מאיר אם לא נכתב אחריות בשטר הכתובה האשה לא גובה מנכסים משועבדים ולר יהודה גובה. אם כן המשנה כמו ר יהודה ולא כמו ר מאיר.
מתרצת המשנה, שניתן להעמיד את כל המשנה כר יהודה וזה שאשה יכולה למחול על כתובתה כאשר כותבת לו "התקבלתי" ומחלה לו בפירוש. אבל אם לא עשתה זאת (ומשנתנו מדברת במקרה כזה) אז הבעל יהיה חייב לשלם.
וכן ניתן להעמיד את המשנה כר מאיר ובמשנה שלנו נבין שלא התכוונה שפורע לה מנכסים משועבדים אלא חייב לפרוע לה מנכסים בני חורין שברשותו.

אשת ישראל שנאנסה #

האם נאסרת לבעלה או לא?
לפי אבוה דשמואל לא - כי חוששים שהתחלה של מעשה האונס היה באונס וההמשך ברצון.
לפי רבא גם אם סופו ברצון מותרת לבעלה כי היצר בא מחמת האונס.

והיא לא נתפשה #

הברייתא לומד מזה שדווקא היא לא נתפשה אבל יש אשה אחרת שגם אם נתפשה (נבעלה באונס) אסורה לבעלה וזו היא אשת כהן.
ור יהודה אמר שמואל לומד מ"והיא" שהיא נאסרת כי נבעלה מרצון אבל אם נתפשה באונס מותרת ויש אישה אחרת שגם שנבעלת מרצון היא מותרת וזאת אשה שנתקדשה בתנאי והתנאי לא התקיים ואז אפילו נולד לה ילד מהנישואי טעות הללו הקידושים הינם קידושי טעות והיא מותרת לעולם.

אשה שנשבתה #

והיא משמשת את הגנבים ומביאה להם אוכל, חצים וכו' אם כשמשחררים אותה הגנבים והיא חוזרת לבעלה, היא מותרת כיון שהעושה זאת מחמת היראה, אבל אם לא חוזרת לבעלה, אלא ממשיכה להיות עם הגנבים היא אסורה.

אשה שנשבתה למלך לתשמיש #

אם זה מלך שהאשה יודעת שלא ייקחנה לאשה (כמו אחשוורוש) היא מותרת לחזור לבעלה. אבל אם זה מלך בלאי שהיא מצפה שיישאנה, הרי היא אסורה.
אם נשבתה לגנב גדול שכובש עיירות ושטחים, חוששים שמתרצה לו ומצפה שיישאנה, לכן היא תהיה אסורה לחזור לבעלה, אבל סתם גנב שאין בידם שלטון, אז אינה רוצה לינשא לו ולכן מותרת לחזור לבעלה.