27/08/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 51

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

מחלוקת אביי ורבא #

בענין חיוב פדיון אשתו מן השבי, לפי אביי גם אלמנה שנישאה לכהן גדול (באיסור) חייב לפדותה כפי שנכתב בכתובה "אהדרינך למדינתך.."
אבל לפי רבא לא משנה הנוסח אלא העניין בכללותו - אם איסור השביה הוא האוסרה עליו חייב לפדותה אבל אם משהו אחר גורם שתהיה אסורה עליו, אינו חייב לפדותה.

מחלוקת התנאים במדיר את אשתו #

שלא יהנה ממנה הנאת תשמיש ולפני שגירשה היא נשבתה.
לפי ר אליעזר למרות שחייב לגרשה בגלל הנדר הוא חייב בפדיונה ולאחר מכן יגרשה ויתן לה כתובתה.
לפי ר יהושוע מגרשה ונותן לה כתובתה ואינו חייב בפדיונה.

איך יסבירו את המחלוקת אביי ורבא #

למסקנת הגמרא, לפי אביי שני התנאים יסכימו שאלמנה לכהן גדול (וכן מדיר אשת כהן) הוא יהיה חייב לפדותה כי זה התנאי שכתב לה. כמו כן, הם מודים שממזרת ונתינה לישראל הוא לא יהיה חייב לפדותה. אבל הם נחלקו במדיר אשת ישראל בלבד. לפי ר אליעזר שהולך לפי התחלת התנאי (בשעת הנישואין) ואז היתה מותרת לו ולכן חייב לפדותה. לפי ר יהושוע הולכים לפי שעת קיום התנאי ואז אינו חייב לפדותה כי אינו יכול להחזירה.
לפי רבא, גם אלמנה לכהן גדול וגם ממזרת ונתינה לישראל, לפי כולם לא צריך לפדותה.
אבל המחלוקת הינה במדיר אשתו (בין כהן ובין ישראל) שלפי ר אליעזר הולכים לפי שעת הנישואין ולפי ר יהושוע הולכים אחר שעת הקיום.

נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת #

לפני שהספיק לפדותה. אם נודע לו לפני שמת, היתומים חייבים לפדותה.
אבל לפי רב, אין הלכה כך אלא כיון שלא יכול לקיים "ואותבינא לך לאינתו" אז אין חיוב פדיון ליורשים.

אם מבקשים תמורת פדיונה סכום מופקע #

לפי תנא קמא בבריתא, פעם ראשונה פודה עד אפילו פי עשר משוויה. אבל בפעמים הבאות לא חייב בפדיונה.
לפי ר שמעון בן גמליאל, הבעל לא חייב לפדותה יותר מכדי שוויה וזה רק בתנאי שדמי כתובתה אינם גבוהים יותר מדמי שוויה.

רפואת אלמנה שניזונית מנכסי יתומים #

לפי תנא קמא, הרי זה כמזונות והם חייבים במזונותיה ולכן גם ברפואתה.
לפי רשב"ג, אם זאת רפואה שיש לה קצבה זה כמו שנפלה בשבי ולכן יתומים פטורים מלשלם את זה. אבל רפואה שאין לה קצבה, זה כמזונות ולכן היתומים חייבים בזה.
ר יוחנן מוסיף שהקזת דם בארץ ישראל, זה נחשב כרפואה שאין לה קצבה וזה כמזונות וחייבים היתומים לממן זאת.

משנה #

אם הבעל לא כתב לאשתו בכתובתה את תקנת חכמים שאם היא תמות לפניו והוא יירשנה אז כשימות ויניח בנים מכמה נשים הבנים הזכרים שיוולדו לך ממני יירשו את כסף כתובתך ואת הנכסים שהכנסת וביתר הנכסים הם יחלקו עם יתר האחים, אז זה כאילו נכתב וחייב לקיים את התנאי הזה כי הוא מתנאי בית דין.
כמו כן, תנאי אחר שאומר שהבנות הנקבות שיוולדו לך ממני יישבו בביתי ויזונו מנכסי עד שיינשאו לאנשים.
כמו כן, תנאי אחר שאומר שאת תהיי יושבת בביתי וניזונת מנכסיי כל ימי אלמונתך. שזה היה תנאי שכתבו אנשי ירושלים וכן אנשי הגליל.
אבל אנשי יהודה היו כותבים שתדור בביתו עד שירצו היתומים היורשים לתת לה כתובתה ולשלחה.

גמרא #

תקנת כתובת בנין דכרין #

שהיא תקנה שנוסדה כדי שאבא לא יחשוש מלתת נדוניא מכובדת לבתו ולא יחשוש למצב שבו האשה תמות וימות גם בעלה ואז יירשו את נדונייתה בני נשים אחרות שנשא.

עד כמה יקצוב לבתו #

אביי ורבא אמרו, עד עשירית מנכסיו.