Ketuvot 57 01 Sep 2022 | 2 min read 01/09/2022 Yesterday's Daf: Ketuvot 56 Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary מתי חלקו ר יהודה ור יוסי במוחלת על כתובתה # לפי ר אבהו, אם מחלה בתחילת החופה לר יוסי תנאו קיים ולר יהודה לא. אם מחלה בסוף החופה שזה זמן תחילת הביאה גם נחלקו. אבל אם מחלה לאחר החופה לפי כולם אין מחלוקת והמחילה לא מועילה בעל פה (אלא בכתיבת שובר) לפי רבין בשם ר שמעון בן פזי, בתחילת חופה לפי כולם מוחלת. בסוף חופה ובסוף ביאה אז נחלקו ר יהודה ור יוסי. הגמרא מוסיפה שמחלוקתם של האמוראים הינה מחלוקת בסברה (מהי "התחלה" ומהו "סוף") ולא מחלוקת בשמועה. כלומר, זה לא שמישהו לא זוכר טוב מביניהם. משנה # נותנים לבתולה 12 חודש להתכונן לחתונה ולהכין את תכשיטיה וכן גם לבעל בשביל להתכונן לסעודה וכו'. לאלמנה נותנים 30 יום כי אין לה הרבה הכנות. אם הגיע הזמן הנ"ל ולא נישאו, הבנות אוכלות משלו ואוכלות בתרומה אם הבעל כהן. אם הגיע הזמן ונותן לה תרומה, לפי ר טרפון נותן לה אפילו כל אוכל שלה מתרומה(ואם תהיה טמאה, תמכור את התרומה). לפי ר עקיבא נותן לה עד מחצה תרומה ומחצה חולין כדי שתאכל את החולין בזמן טומאתה. היבם לא מאכיל את ארוסת אחיו שנפלה לפניו בתרומה אם לא השלימה 12 חודשיה כמאורסת לבעלה הראשון (לפי שיטת התוספות). המשנה מסכמת ואומרת שלאחר הדור הראשון של חכמי המשנה, תקנו שהארוסה לא אוכלת בתרומה אלא מזמן שנכנסת לחופה גמרא # מהיכן שנותנים לבתולה שנים עשר חודש # שנאמר "ויאמר אחיה ואמה, תשב הנערה איתנו ימים או עשור" ש-ימים זה שנה. כמו שנאמר "ימים תהיה גאולתו" מה שיעור הזמן בקטנה # אם נתארסה, אביה יכול לעכב גם יותר משנים עשר חודש שלא תינשא. הסיבה שאביה יכול לעכב היא שהוא מכיר בבתו שלא תסתדר עם עניין האישות ותברח לביתו ולכן יכול לעכב. נערה שבגרה בזמן האירוסין # לר הונא אם נתקדשה לאחר שבגרה, נותנים לה שלושים יום (כדין אלמנה) לחתונתה. כי אין לה צורך להתארגן עם התכשיטים לחופה. הגמרא שואלת על ר הונא מברייתא שממנה משמע שלבוגרת גם נותנים 12 חודש מדוע אסורה הארוסה לאכול בתרומה # עולא אומר, שמדין התורה היא יכולה לאכול בתרומה מיד. אבל גזרו שמא תשקה כוס של תרומה (בעודה בבית אביה) לאביה ואחיה. אם עבר הזמן, הוא נותן לה מקום לאכול בו בתרומה ששם אין סכנה שתתן למשפחתה. לר שמואל בר ר יהודה, הטעם שארוסה אסורה בתרומה הוא שמא ימצא בה מום ויחזור בו מן הקידושין בטענת מקח טעות ונמצא שאכלה בתרומה בטעות. אבל אם נכנסת לחופה הוא בודק היטב ולא היה כונס אותה אם היה מוצא בה מום. ההבדלים בין שני השיטות: אם קיבל על עצמו הבעל שאם ימצא בה מום יכנסנה בכל זאת. אז אין לנו את הבעיה של החזרה בו מן הקידושין ולר שמואל יהיה מותר לה לאכול. אם מסר האב את בתו לשלוחי הבעל שאין חוששים שתתן לקרוביה ואז לפי עולא תהיה מותרת. אם הלך האב עם שלוחי הבעל וגם שהיא ברשות האב, כיון שאינה בבית אביה אין חשש שתשקה אותם ולכן גם לפי עולא מותר.