Ketuvot 64

| 2 min read

08/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 63

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

איגרת מרד

לפי שמואל כותבים אגרת מרד לארוסה שהגיע זמנה להינשא ומסרבת אבל לא על שומרת יבם.
במסקנת הגמרא מדובר כשהוא תובעה לינשא וכן בשומרת יבם הוא תובע אותה לייבום והיא מסרבת. אז בשומרת יבם אנחנו כמו המשנה שאמרה שמצות ייבום קדמה למצוות חליצה עד שאנשים התחילו לייבם מפני שהיא יפה וכו' ולא בשביל לקיים את המצוה ומאז הפכו את זה חכמים ואמרו שמצוות חליצה קודמת למצוות ייבום ולכן לא כותבים לה איגרת מרד.

מהו טרפעיק

לר ששת זהו סלע מדינה - חצי זוז צורי ששוה שש מעות. כלומר טרעפיק אחד שווה שלש מעות.

למה הבעל לא נקנס על יום שבת

והאשה כן? שהרי האשה נקנסת שבעה טרעפיקים - אחד לכל יום והבעל שלשה - חצי טרעפיק לכל יום.
שמואל ענה, שמאחר שהתשלום שמושת עליה הוא הפחתה של תשלום שמגיע לה (כתובה) לכן זה לא נראה כמשתכר שכר עבור שבת. אבל כשהוא מוסיף על כתובתה זה נראה כאילו היא משתכרת בשכר שבת.

למה החמירו במורדת יותר מבמורד

אמר שמואל לר חייא, צא לשוק ותראה מי שוכר את מי? האיש את האשה (זונה). תירוץ אחר, הוא יצרו ניכר עליו (קישוי) והוא מתגנה, אבל היא יצרה מבפנים ואינה מתגנה לכן הקנס שלו מופחת.

משנה

מי שממנה אפוטרופוס לזון את אשתו לא יפחית לה ממזונותיה השבועיים פחות משני קבים חיטים או ארבע קבים שעורים. לר יוסי זה רק ר ישמעאל שפסק לאשה שעורין כי הוא היה סמוך לארץ אדום (הגמרא תפרש)
בנוסף, נותן לה חצי קב קטניות וחצי לוג שמן וקב תאנים יבשות או כמשקל מאה דינרים תאנים דרוסות. ואם אין לו תאנים נותן פירות אחרים במשקל דומה.
בנוסף, נותן לה הבעל מיטה, מחצלת רכה מגומי, מחצלת קשה של קש וכן צעיף לכיסוי הראש וחגורה למתניה.
בנוסף, נותן לה נעלים חדשות כל מועד, ובגדים בשווי חמישים זוז כל שנה ובימות הגשמים (לא בקיץ כדי שלא יחממו אותה מדי, אלא יהיו כבר בלויים מספיק כדי לא לחמם)
בנוסף, נותן לה בכל שבוע דמי כיס - מעה כסף. ואוכלת איתו. אם אין לו מעה לתת לה, אז כל מעה שתרוויח מעל לחובותיה (משקל חמש סלעים שתי ביהודה או משקל עשר סלעים חוטי ערב ביהודה) מעשה ידיה יהיה שלה.
אם היתה האישה מינקת פוחתים לה מחיוב מעשה ידיה ומוסיפים לה יותר על המזונות.
כל זה בעני - בעשיר חייב לתת לה כפי עושרו.

גמרא

מזון סעודה

ראינו במשנה שמזון האשה הוא שני קבי חיטים לשבוע. כלומר כל קב מספיק לשבע סעודות (כי אדם אוכל שתי סעודות ביום)
שואלת הגמרא, הרי ראינו לגבי עירוב שבת שר יוחנן בן ברוקא סבר שבקב יש מזון ארבע סעודות בלבד (ולא שבע כפי שראינו במשנה). המשנה גם לא הולכת כר שמעון שם שאמר שבקב יש תשע סעודות.
אלא הגמרא אומרת שיכולה המשנה ללכת כר יוחנן רק שהוא אמר שקב מספיק רק לארבע סעודות הוא כלל בפנים חצי שהולך לעמלות והטיפים של החנווני.
אם כך, יוצא שהיא מקבלת מזון 16 סעודות (כי בחצי קב יש מזון ארבע סעודות לפי ר יוחנן). עונה הגמרא, מזון סעודה אחד הוא לאורחים שלה (ואז נשארו 12 סעודות לימות החול ועוד שלש לשבת)
אם כן, המשנה שלנו יכולה לבוא כר שמעון ואז אומרים שמקבלת אקסטרה שלש סעודות בשביל האורחים.

למה התכוון ר יוסי

שאמר שבמקום שתי קבי חיטים יכול לתת לה ארבע קבי שעורים, שזה רק אצל ר ישמעאל שגר סמוך לאדום?
עונה הגמרא, שסמוך לאדום היו שעורים רעות ולכן קב חיטה שווה שתי קבי שעורים. אבל במקומות אחרים לא בהכרח שזה יהיה השער חליפין.