Ketuvot 76

| 1 min read

20/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 75

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

תירוץ ר אשי על הסתירה בין הברייתות

ברישא הממון אצל האב אז חזקת הגוף שלה לא יכולה לסייע לאביה להוציא את הכתובה מהבעל ולכן האב צריך להביא ראיה וזה כמו מנה לאבא בידך. אבל בסיפא שהיא כבר ברשותו של הבעל, חזקת הגוף שלה מסייעת לומר שהמומים נולדו לאחר האירוסין ולכן זה כמו מנה לי בידך

ספק דומה למשנה שלנו

ששמואל אמר לגבי המחליף פרה שלו בחמור של חבירו ואז משך בעל החמור בקניין משיכה את הפר (ובכך קנה את הפרה וחבירו קנה את החמור) לא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור ומת החמור. אז הדין ששמואל אמר הוא שבעל החמור חייב להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעה שמשך את הפרה ואז נתקימו החליפין והסיבה היא כי השאלה היא ביד מי הפרה נמצאת ומיהו המוציא. ושמואל הוסיף ואמר שזה דומה לעניין כלה (שבמשנה שלנו)

באיזו כלה מדובר

הגמרא מבינה שזה לא החלק של הרישא. רב אבא אומר ששמואל הוכיח מהדין של כלה בבית חמיה שצריך הבעל להביא ראיה. אבל הגמרא לא מסכימה עם זה כי במשנה שלנו הבעל מביא ראיה ומרע את החזקה של האב ואילו אצל שמואל מדובר שבעל החמור מביא ראיה ואז החזקה עצמה עוברת אליו וזה לא דומה למשנה שלנו.

תירוץ ר נחמן בר יצחק

שאכן הראיה הינה מכלה בבית חמיה אבל הראיה היא מסתימת המשנה שגם כדי להחזיק את הכסף של הקידושין בידו הוא צריך להביא ראיה וזה כמו בעל החמור שצריך להביא ראיה בשביל להחזיק את הפרה.

דעה שחולקת על ר יהודה שציטט את שמואל

לפי רמי בר יחזקאל שמואל סבר כלל "כל שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה" ולפי זה הראיה צריכה להגיע מבעל הפרה שלא הספיק לקנות.