22/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 77

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

פרק שמיני - האשה שנפלו #

משנה #

אשה שנפל לה בירושה נכסי מילוג (שאינם כתובים בכתובה), אם קודם האירוסין נפלו - יכולה למכרם לכתחילה.
אם לאחר האירוסין ולפני הנישואין נפלו - לבית הלל לא תמכור ולבית שמאי מוכרת לכתחילה. אבל בדיעבד גם לבית הלל המכר קיים. אם הנכסים נפלו לאחר שנישאו, גם לפי בית שמאי המכר בטל.
אם הנכסים נפלו לפני שנשאו ומכרה האשה אותם לאחר שנישאו, לרבן גמליאל אם מכרה (משמע בדיעבד) המכר קיים.
לפי רבי שמעון, זה תלוי אם ידע הבעל על הנכסים אז המכר בטל - גם אם נפלו לה לפני הנישואין. אבל אם לא ידע - לא תמכור ואם מכרה, המכר קיים.

גמרא #

האם לפני הנישואין הנכסים ברשותו או שלא #

אם ברשותו אז מדוע מכירתה מכירה? ואם לא, מדוע לא תמכור לכתחילה?
אלא שבנפלו לה נכסים לפני שנתארסה, הם נפלו לזכותה בלבד. אבל לאחר שנתארסה, יש ספק האם ישאנה בעלה או שלא, ולכן מן הספק לא תמכור ואם מכרה, מכירתה מכירה.

על איזה מקרה דברו חכמים #

כשטענו בפני רבן גמליאל "הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים"

דעת ר יהודה #

בהתבסס על בריתא בתוספתא שחכמים טענו מן המקרה של אשה שנפלו לה נכסים בזמן האירוסין שלדעתם גם בדיעבד המכר צריך להיות בטל ועל זה ענה רבן גמליאל שאפילו בנשואה זה לא ברור מאליו שהבעל יכול לעכב את המכר.

דעת ר חנינא בן עקביא #

שזה נאמר באופן אחר - שעל הנכסים שנפלו לה מן האירוסין אינו זכאי כי אינו זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה והפרת נדריה. אבל בנכסים שנפלו לה לאחר הנישואין, למה לפי רבן גמליאל מוכרת ונותנת אותם לכתחילה? הרי בעל זכאי באשתו? על זה ענה רבן גמליאל את תשובתו.

שאלת הגמרא #

אם ככה, מדוע במשנה ראינו שלרבנן גמליאל זה רק בדיעבד שהמכר קיים?

תשובת ר זביד #

צריך לשנות את הגרסא (לפי רש"י את הגרסה במשנה) "מוכרת ונותנת וקיים" כלומר - לכתחילה.

תשובת ר פפא #

אכן נחלקו ר יהודה ורב חנינא בר עקביא באופן הסבר המחלוקת של רבן גמליאל וחכמים. ולדעת ר חנניא בן עקביא גם לבית הלל הארוסה מוכרת אפילו לכתחילה.

הסבר רב ושמואל בדברי רבן גמליאל #

וכך גם נשנה בבריתא - בין אם נפלו לה הנכסים מלפני האירוסין ובין אם אחרי האירוסין הבעל מוציא מיד הלקוחות והמכר בטל אפילו בדיעבד.

מה חדשה תקנת אושא #

שהאשה שמכרה נכסי מילוג בחיי בעלה ומתה, הבעל מוציא מיד הלקוחות, והרי זה דין שראינו במשנתנו?
עונה הגמרא, במשנה שלנו דובר על זכות עיכוב שיש לבעל שתקפה עד למות האשה אבל לאחר שתמות, ע"פ המשנה, זה אמור לחזור ללקוחות. אבל אחרי תקנת אושא, מדובר על זכות מלאה כך שגם אם תמות האשה, הנכסים יישארו בידיו.

מהם נכסים "ידועים" #

שלגביהם אמר ר שמעון שהבעל מוציא?
לפי ר יוסי בר חנינא - סתם נכסי קרקעות הם נכסים ידועים וסתם נכסי מטלטלים אינם ידועים.
לפי ר יוחנן - סתם נכסים (קרקעות ומטלטלים) הם ידועים. אבל נכסים שנפלו במדינת הים אינם ידועים.