23/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 78

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

איך האשה יכולה למנוע מבעלה לזכות בנכסיה #

לפי רשב"ג יכולה לכתוב שטר פיוסים לאחרים (כלומר שטר שהמקבל יודע שלא יזכה בהם) אבל לפי חכמים אם רצה בכל זאת המקבל לזכות בנכסים הוא יכול לזכות אלא אם כתבה לו שיזכה בנכסים רק כשהיא תרצה שיזכה.

דברי שמואל #

אמר ששטר מברחת בטל.
ר זירא מעמיד את דבריו כאשר נתנה את כל נכסיה - שאין זה דרך בני אדם להשאר ללא כלום.
אבל דברי הברייתא שאמרה שהשטר קיים, מדובר על נותנת מקצת נכסיה .

אם הלוקח לא קנה, אז למה הבעל לא קנה את הנכסים? #

אמר אביי, זה לפי דעת ר שמעון (נכסים שהבעל לא יודע עליהם מקחה קיים) וכאן עשאוה חכמים כנכסים שהבעל לא יודע עליהם.

משנה #

נפלו לאשה כספים (דינם כנכסי מילוג) תיקח בהם קרקע והבעל יאכל פירות.
אם קבלה בירושה פירות שתלושים מן הקרקע, יחליף אותם בקרקע ויאכל את הפירות.
אם נפלו לה בירושה קרקע ופירות המחוברים לקרקע, לר מאיר אין לבעל זכות אלא בפירות ולכן שמים את הקרקע ללא פירות ועם פירות ואת היתר יקח לקרקע שיהיה שיך לה והוא יאכל פירות. אבל לחכמים, רק התלושים יילקחו ויקנו בהם קרקע אבל המחוברים דינם כפירות הקרקע וייקח אותם הבעל.
ר שמעון אומר, פירות המחוברים לקרקע בכניסתה לחופה הם שלו אבל כשיוצאת ממנו הפירות הללו שלה. אבל פירות התלושים מן הקרקע הם שלה בכניסתה אליו. אבל ביציאתה הפירות התלושים שלו.

גמרא #

איזו קרקע קונה #

אם אחד מהם רוצה לקנות קרקע לזריעה והשני.ה רוצה לקנות קרקע לבניה, הדין הוא שקונים קרקע לזריעה.
אם אחד רוצה קרקע לבתים והשני רוצה לקנות דקלים, קונים לבתים כי דקלים מתייבשים.
אם אחד רוצה לקנות דקלים והשני אילנות, קונים דקלים כי פירותיהם מרובים.
אם אחד רוצה לקנות אילנות והשני גפנים, קונים אילנות כי הגפנים מזקינים מהר.

אם נפלה לה קרקע שיש עליה אילנות שמשמשים להסקה #

האם העצים הם כפירות או כקרן כי הרי העצים עצמם נכרתים ולא יחזרו אלא אחרים תחתיהם.
עונה הגמרא שהם כקרן. הכלל הוא: כל שכשמסיימים לאכול את הפירות באים אחרים תחתיהם כמו אילן, הרי זה כפירות. אבל אם זה כלה ולא גודל משהו אחר תחתיו זה כקרן.

גונב ולד של בהמת מלוג #

שנפלה הבהמה לאשה בירושה וילדה הבהמה ולד ונגנב הולד ונתחייב הגנב תשלומי כפל.
אמרה הברייתא, זה שייך לאשה ולא לבעל.

שיטות ר חנניה ורבנן #

לפי חכמים ולד בהמת מילוג שייך לאשה כי הוא כקרן. הטעם שלהם הוא שהם חוששים למיתה שמא יכלה הקרן ולכן הולד של האשה.
לפי חנניה בן אחי יאשיה שניהם שייכים לבעל כדין פירות נכסי מילוג. ואין חוששים למיתת הקרן (הבהמה)

מודה חנניה #

למרות שאמר שמואל שהלכה כחנניה, הוא יודה שאם נתגרשה, היא יכולה לפדות שפחת נכסי מילוג שילדה ולקחת אותה מאחר וזה שבח בית אביה.

עז לחלבה ורחל לגיזתה #

אמר ר נחמן שהחלב והגיזה שייכים לבעל עד שימות העז והרחל. כי דינם כפירות
וכן בגד שהכניסה לו, הוא יכול להתכסות בו עד שיכלה הבגד. כדין פירות.
ר נחמן סבר כחכמים בבריתא לגבי מחצבה שנפלה לאשה בירושה שהולכת ונגמרת שחכמים סברו שהחומר מהקרקע שייך לבעל כדין פירות.

מה ההבדל בין ר שמעון במשנה לחכמים #

לרבא, ההבדל ביניהם הוא בפירות המחוברים לקרקע בשעה שהתגרשה שלפי חכמים הפירות יהיו של הבעל כי גדלו בזמן שהיה הוא זכאי בפירות. לפי ר שמעון הפירות המחוברים בזמן יציאתה יהיו שלה.

משנה #

אם נפלו לה עבדים ושפחות זקנים (שלא יכולים לעבוד הרבה) והבעל רוצה למכרם, יכול למכור ולקנות בהם קרקע והוא יאכל את הפירות. לרשב"ג היא יכולה לעכב כי זה שבח (כבוד) בית אביה שהם יוחזקו ברשותה.
אם נפלו לה לאשה בירושה, עצי זית וגפן זקנים, יכול למכור אותם הבעל ולקנות קרקע ויאכל את הפירות. לפי ר יהודה יכולה האשה גם פה לעכב מפני שבח בית אביה.

גמרא #

האם העצים שירשה היו תלושים או מחוברים #

בהו"א של הגמרא רצתה לומר שהיו מחוברים ועל זה היה מחלוקת אבל אם היו תלושים לפי כולם תמכור (כי הקרן מתכלה) אבל במסקנא, היא ירשה עצים תלושים ואז המחלוקת אבל בירשה קרקע עם העצים הללו עליה, לפי כולם יכולה למנוע ממנו למכור משום שבח בית אביה