Ketuvot 82

| 1 min read

26/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 81

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

חלק לפני מעשה הייבום

היה מעשה כמו בפומפדיתא גם במתא מחסיא. האח אמר לאחיו, אני לא סומך עליך שלא תייבם ואז כבר לא תחלוק איתי כפי שעשה הרמאי מפומפדיתא. אז אמר לו האח המייבם, קח חלקך מעכשיו.
אז מר בר רב אשי אמר שלמרות שההלכה בענין משוך פרה זו ותהיה קנויה לך בעוד שלושים יום שיכול להקנות, במקרה שלנו לא יכול להקנות לאחיו כי זה לא בידו ואדם לא מקנה מה שלא שלו.

אם יבם ואחר כך חילק

את נכסיו לאחיו. האם יכול לעשות זאת או שנכסיו משועבדים לכתובתה של יבמתו? עולא אמר שלא עשה ולא כלום.

נכסי המת אחראים לכתובתה או שלא

לפי המשנה שלנו חכמים יגידו שלא אחראים? מעמידה הגמרא שינוי גרסה במשנה ובאמת אומרים שפירות המחוברים לקרקע הרי הם שלה. ולא שלו. והמחלוקת של חכמים ורבי מאיר הם רק בעניין פירות מחוברים שלפי חכמים אינם משתעבדים לכתובה ולפי ר מאיר משועבדים גם הם.

כונס יבימתו, האם נכסיו אחראים לכתובתה

אם אין לו נכסים שהגיעו מאחיו המת, נכסיו אחראים כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה.
אבל אם הגיעו נכסים מאחיו המת, הם אלו שאחראים לכתובתה כי "אשה הקנו לו מן השמים" ולא הוא זה שאמור להיות משועבד.

מדוע תקנו חכמים "וכל נכסי אחראים לכתובתיך"

בראשונה לא היה כתוב. היו הבנות נמנעות מלהתחתן והגברים היו מזקינים רווקים. תקנו חכמים שיהיו מניחים את הממון שכנגד הכתובה בבית אביה. ראו חכמים שהגברים היו כועסים על נשותיהם ואומרים להם ללכת לבית אביהם (כי גם ככה הכסף לא נזיל עבורם), תיקנו שהוא ישאר בבית חמיה והן היו קונות בכסף הזה רהיט ששומר על ערכו. ראו חכמים שלמרות זאת הבעלים היו קוצפים ומגרשים את נשותיהם, תיקנו שיכתבו בכתובה שכל נכסי הבעל אחראים לכתובתה.