27/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 82

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

פרק תשיעי - הכותב לאשתו #

משנה #

בעל שכתב לאשתו התחייבות שאין לו שום עניין בנכסי המילוג שלה, אז הוא אוכל פירות נכסיה בחיה וגן יורשה אם מתה. אבל ההתחיבות שלו מועילה לכך שאם היא מכרה או נתנה את הנכסים לאחר זה תקף.
אם כתב לה, שאין לו עניין גם בנכסים וגם בפירותיהם, אז אינו אוכל מפירות הנכסים בחיה אבל יורש אותה אם מתה.
ר יהודה חולק ואומר שהוא יכול לאכול את פירות הפירות כי מהם הוא לא הסתלק, אלא אם אמר בפירות פירותיהם עד עולם.
אם אמר לה אין לי עניין בקרקעות, בפירותיהם ובפירות פירותיהם - לא בחייך ולא במותך, אינו אוכל פירות ופירי פירות, ואם מתה אינו יורשה.
לרשב"ג הוא כן יורשה, כי הוא מתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל.

גמרא #

לא רק כותב #

לפי ר חייא גם "אומר" לאשתו.

למה ההסתלקות שלו מועילה #

במדה ומכרה ונתנה שאמרנו שמכרה קיים, הרי ראינו שבמקרה של שותפים תנאו בטל, אז גם פה?
ר ינאי אומר שמדובר שהיא מאורסת ואז הוא מתנה שלא יזכה בנכסים ולא מדובר שיש לו כבר אחיזה בהם. כמו שאמר רב - יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה - כלומר שזאת תקנת חכמים שתקנו עבורי ואני לא צריכה אותו.

אז למה רק מאורסת? שגם בנשואה יוכל להתנער? #

אמר אביי, בנשואה הוא זוכה בזה כי ידו כידה ואם הוא רוצה לוותר על זה, עליו לבצע בלשון מתנה ולא בלשון הסתלקות.
רבא אמר, שבנשואה ידו עדיפה מידה. (הנפק"מ בין אביי לרבא הינה במקרה של שומרת יבם - שמתה בעודה שומרת יבם. מי ירש את הנכסים - יורשי הבעל או יורשי אבי האשה, זה תלוי אם ידו כידה או שידו עדיפה מידה)

אם גם עשו קניין #

האם הקניין רק מחזק את דיבורו וכאן דיבורו לא נחשב, או שהקניין מבצע גם את ההקנאה וזה כן ייחשב.
לר נחמן מועיל, לר יוסף לא מועיל הקניין.
אביי מעמיד כר יוסף רק בציור שמיד ערער עליו וחזר בו. אבל אם חיכה כמה ימים אז אכן מעמידים כר נחמן שהקניין פעל.
לפי אמימר אין הבדל בין ערעור לעומד אלא תמיד הקנין חל.

אם לא קרה כלום למה כתב לה #

שתאמר לו שאתה סילקת את עצמך מכל הזכויות אז אין לך שום זכות (ולא רק זכות עיכוב המכירה)
אמר אביי, יש לנו כלל שידו של בעל השטר על התחתונה ולכן אם השטר סתום, יכול הבעל לתרץ ולאמר שהסתלק רק מזכות העיכוב (מתוך שלשת הזכויות שלו - זכות הירושה, זכות הפירות וזכות העיכוב)
שואלת הגמרא, ואולי הוא הסתלק מהפירות? עונה אביי, שאדם מעדיף להסתלק ממשהו כמו מכירה מאשר מפירות שנמצאים ביד.
שואלת הגמרא, ואולי הוא הסתלק מירושה? עונה אביי שמיתה באשה זה שכיח יותר (מיתות בלידת הילדים) מאשר מכירה. ר אשי תירץ שהמשנה דברה בהסתלקות "מנכסייך" ולא מפירותיהן, וכן לא מזכותו לאחר מיתה.

פירי פירות עד עולם #

ר יהודה אמר שכותב לה שאין לו חלק בפירותיה ובפירות פירותיה עד עולם ואז אכן לא יהיה לו חלק. אז הגמרא מבררת ומבינה שבדווקא שני הביטויים הללו ("פירי פירות" וכן "עד עולם") חלה ההסתלקות.

כתב רק "פירי פירות" האם יכול לאכול פירות #

האם הסתלק רק מפירות הפירות או מהכל?
לא נפשט הספק