Ketuvot 84

| 2 min read

28/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 83

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

מתנה על מה שכתוב בתורה

ראינו שלרשב"ג תנאו בטל. רב אומר שהלכה אכן כרשב"ג אבל לא מטעם של מתנה על מה שכתוב בתורה שתנאו לפי רב קיים.
רק שלפי רב, ירושת הבעל הינה מדרבנן ורבנן עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.

והרי ראינו שלעניין הונאה לפי רב מתנה על מה שכתוב בתורה - תנאו בטל?

אלא שלפי רב באמת במתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל. ולכן רשב"ג שסבר שירושת בעל הינה מן התורה ותנאו בטל. אבל לפי רב ירושת הבעל הינה מתקנת חכמים, רק שחכמים עשו תקנתם כשל תורה ולכן הלכה כרשב"ג שתנאו בטל אבל לא בגלל מתנה על מה שכתוב בתורה.

והרי ראינו בעניין יובל, שרב סבר כר יוחנן בן ברוקא שירושה הינה מדאורייתא?

אלא מ
תרצת הגמרא, שרב רק הסביר את דברי ר יוחנן בן ברוקא אבל לא סבר כמותו להלכה, אלא סבר למסקנא שירושת הבעל הינה מדרבנן.

משנה

מי שמת והניח אשה שתובעת את כתובתה וכן הותיר בעל חוב שתובע את חובו ויורשים שמעוניינים לרשת את כל הנכסים. בנוסף, היה לו מילוה או פיקדון ביד אחרים. אז לפי ר טרפון נותנים את המלוה לחלש שבהם. לפי ר עקיבא הפיקדון והמילוה יינתנו ליורשים כי כולם מחוייבים שבועה בשביל ליטול ולעומתם יורשים פטורים.
אם מת והניח פירות תלושים מן הקרקע שעדיין לא זכו בהם יתומים, כל הקודם בהן זכה. אם האש קדמה ותס יותר מכתובתה או הבעל חוב שלקח יותר מחובו, אז לפי ר טרפון המותר ילך לחלש שבהם - כלומר לאשה או לבעל חוב ולא ליתומים. לפי ר עקיבא נותנים ליורשים כי אינם מחויבים בשבועה.

גמרא

מיהו ה"כושל" (חלש) שהתכוון ר טרפון

לר יוסי בר חנינא מדובר בכושל שבראיה (כלומר, הזמן המאוחר ביותר שלאחר זמן המכירה של המת) ולפי ר יוחנן החלש זאת האשה כי אין דרכה לחזור אחרי נכסי המת ותקנו שדווקא היא תקבל בשביל לתת חן של האנשים בעיני הנשים ולא יחששו שתפסיד את כתובתה.

פירות תלושים

למה לפי ר עקיבא מקבלים היורשים, הרי מבחינתם מה זה "מותר" הרי הכל שלהם?
עונה הגמרא, אכן, היורשים זוכים בהכל אבל כיון שר טרפון דבר במותר גם ר עקיבא דיבר במותר.

האם לפי ר עקיבא תפיסה לא עזרת כלל (ולא רק במותר)

רבא מסביר שתפיסה שמועילה הינה רק מחיי הלווה אבל לא לאחר מותו.

לר טרפון, היכן בוצעה התפיסה?

רב ושמואל סברו שהפירות היו מונחים ברשות הרבים אבל לא בסמטא
לפי ריש לקיש ור יוחנן אפילו בסמטא

תפיסה במטלטלים

ריש לקיש הפך פסק של בית דין שפסקו הלכה כר טרפון. ור יוחנן סבר שריש לקיש לא היה צריך לעשות כן בטענה שר עקיבא אינו דבר תורה שלא ניתן לחלוק עליו.
והגמרא נתנה ארבעה ביאורים למחלוקת ריש לקיש ור יוחנן

1. טעה בדבר משנה

לפי ריש לקיש טעה חוזר בו ולכן החזיר את פסק הדיינים
לפי ר יוחנן טעה אינו חוזר.

2. הלכה כר עקיבא

מחבירו או אפילו מרבו? לפי ר יוחנן רק מחבירו ולפי ריש לקיש אפילו מרבו

3. האם ר טרפון היה רבו של ר עקיבא

לפי ריש לקיש רבו היה. ולפי ר יוחנן היה חבירו.

4. נוטים לפסוק כמו ר עקיבא או הלכה גמורה

לפי ריש לקיש הלכה ולפי ר יוחנן נוטים אבל לא באופן מוחלט