Ketuvot 86

| 2 min read

30/09/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 85

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

מוחל שטר חוב

שמואל אמר, המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחל ללווה על החוב, החוב מחול. כנ"ל ביורש.
ר הונא מוסיף, שאם הלוקח חכם, יפתה את הלווה ויתן לו קצת כסף תמורת שיכתוב לו שטר חוב חדש במקום הישן וכך גם אם המלווה ימחל החוב לא יימחל.

מה לגבי הנזק, האם המלווה חייב ללוקח כסף על הנזק שנגרם?

אמימר אמר, שמי שדן דינא דגרמי מחייב את המלווה את כל הסכום שרשום בשטר.

נכסים מוגבלים לגביה

אם אדם יש שלו בעל חוב ואשה שרוצה לגבות את כתובתה,
אם יש לו קרקע ומעות, הבעל חוב יגבה מעות והאשה בקרקע.
אם יש לו רק קרקע אחת שמספיקה רק לאחד - יגבה הבעל חוב כי אשה מעוניינת להינשא יותר משהאיש מעונין לישא.

פרעון בעל חוב מצוה

לפי רב פפא. כלומר, החיוב לשלם את החוב הינה כדי לקיים מצות פריעת חוב.
שאל אותו רב, מה אם הלווה אומר שאינו מעוניין בקיום מצוה?
ענה לו רב פפא אין לוקים על עבירה יותר מארבעים מלקות רק במצוות לא תעשה אבל במצוות עשה (כמו עשה לולב או סוכה) שאינו מעוניין לבצע, מלקים אותו עד שתצא נפשו.

הרי זה גיטך ולא תתגרשי אלא לאחר 30 יום

והלכה ושמה אותו בצידי רשות הרבים.
לפי רב ושמואל, שאמרו שצידי רשות הרבים כרשות הרבים (לעניין אדם שמת והניח פירות צבורים ברשות הרבים) הרי אינה מגורשת.
אבל לפי ר נחמן שאמר לעניין משיכת פרה שתהיה קנויה לך כעבור שלושים יום שקונה אפילו אם היתה מונחת באגם, הרי שהיא מגורשת.
ישנם שני מהלכים בגמרא שלפי כל אחד מהם ההלכה אחרת וההסבר שונה.

משנה

אדם שהושיב את אשתו שתמכור יין ופירות בחנות, או מינה אותה לאפוטרופוס על נכסיו, הוא יכול להשביע אותה שבועה דרבנן מתי שירצה (שבועה שלא עיכבה בידה כלום). ר אליעזר חולק ואומר שיכול להשביע אותה אפילו על הצמר שטווה עבורו ועל הפת שאופה עבורו שהם מלאכות שאשה חייבת לעשות לבעלה והוא טוען שמעלימה ממנו חומר.

גמרא

שבועה ע"י גלגול

או שר אליעזר דיבר על שבועה לכתחילה?
הגמרא פושטת שיכול להשביע אותה אפילו לכתחילה על עיסתה ועל הצמר שטווה בו.

משנה

אם אמר או כתב לאשה שאין לו צורך בנדר ושבועה ממנה, לא יכול להשביע אותה אבל כן יכול להשביע את היורשים.
אם כתב או אמר לה שאין לו נדר ושבעה גם מיורשיה והבאים ברשותה לא יכול לשביע לא אותה ולא אותם. אבל אם מת, יורשיו משביעים אותה ואת יורשיה
אם התחייב גם בשם יורשיו, אז אינם יכולים להשביע.
אם הלכה האשה אחרי מיתת בעלה לבית אביה או לבית חמיה ולא נעשתה אפוטרופוס על נכסי היתומים, אז היורשים משביעים אותה שלא עכבה מהנכסים אצלה ועל מה שקרה אחרי מיתת בעלה ולא על מה שקרה לפני מיתתו.