Ketuvot 87

| 2 min read

01/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 86

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

גמרא

איזו שבועה הוא פוטר אותה

לרב הוא פוטר אותה רק משבועה אם השיבה אפוטרופסית על נכסיו (כגון שהושיבה חנוונית) אבל לא באם תפגום מכתובתה (שתפרע חלק ממנה).
אבל לרבה בר אבוה, הוא פוטר אותה גם משבועה שהטילו חכמים על פוגמת כתובתה.

לשונות שכתב הבעל

ר חייא

אם כתב לה "דלא נדר ודלא שבועה" אז הוא לא יכול להשביע אותה אבל היורשים כן. אם כתב לה "נקי נדר וכו'" גם היורשים לא יכולים

ר יוסף בשם ר חייא

אם כתב לה "נקי נדר וכו'" גם יורשיו וגם הוא יכולים להשביעה כי התכוון שתנקה את עצמה בשבועה ולא שתיפטר מלהישבע.

ר זכאי

בכל הלשונות, הוא לא יכול והיורשים כן. אלא אם פטר אותה מנדר ושבועה בנכסים אלו ואז לא הוא ולא יורשיו משביעים אותה.

אבא שאול בן אימא מרים

בכל הלשונות אין משביעים אותה אבל אי אפשר להורות כן כי גזרו חכמים שהגובה מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה.
יש ששנו את דבריו כחלק מבריתא ולא כשמועה בשם שמואל.

משנה

אשה הפוגמת כתובתה (פורעת חלקה והוא טוען שפרעה הכל) לא תיפרע אלא בשבועה שלא קיבלה את השאר. וכן אם עד אחד מעיד שהכתובה נפרעה והיא טוענת שלא, תישבע.
אם גובה כתובתה מנכסי יתומים או שגובה את כתובתה שלא בפניו (שהלך למדינת הים) גם תשבע.
ר שמעון אומר שכאשר היא תובעת כתובתה היורשים משביעים אותה ואם לא, לא. (הגמרא תסביר)

גמרא

הסיבה שצריכה להשבע

בפוגמת כתובתה, לפי רבא, היא שכל אדם הפורע כסף מדייק ויודע שפרע. אבל מי שמקבל לא מדקדק ולכן הטילו עליה את השבועה.

פוגמת כתובתה בעדים

כלומר, היא אומרת שקבלה מנה ובפני עדים ולכן רוצה שנאמין לה שלא קבלה עוד כסף כי אין עוד עדים על פרעון. והיינו יכולים להאמין לה כי אם הוא מדקדק בעדים, אז היה פורע גם את החלק הזה בעדים.
אז הגמרא לא מצליחה לפשוט (לפי הרא"ש) מברייתא ולכן לא ניתן לומר שפטורה משבועה.

פוגמת בפחות משווה פרוטה

אם הביאה תיעוד של פרעונות ע"ח הכתובה בסכומים קטנים מאד, אז שואלת הגמרא אם זה אומר שמאמינים לה כיון שהיא מדקדקת כל כך, או שזאת שיטת הערמה שנוקטת בה. תיקו.

פוחתת כתובתה

כלומר, שמודה שהכתובה האמתית שנתחייב לה היא על סכום קטן מהרשום. האם זה כמו פוגמת וחייבת שובעה או שפוגמת מתחייבת שבועה בדין מודה במקצת והיא לא מודה שקבלה כלל, או שלא.
הגמרא פושטת מברייתא שנפרעת שלא בכתובה.

שבועה שמשביעה

הינה שבועה דרבנן ולא דאורייתא, כי מן הדין יכולה לגבות ללא שבועה רק שתקנו כדי להפיס דעתו של הבעל.