Ketuvot 88

| 2 min read

02/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 87

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Hadran Commentary

מתי היתומים חייבים בשבועה

אם הם התייתמו לפני שהתייתמו יתומי הלווה. ואם הם גובים את שטר המלוה מיתומי הלווה. כי אם הם גובים מהלווה עצמו הם פטורים משבועה כשם שאביהם היה אמור להפטר משבועה.

מה הדין באומר לבניו לפני שמת "לא לויתי"

לפי דעה אחת בגמרא, גם בשבועה לא צריך לפרוע. לפי דעה אחרת, אין צורך להשבע וחיבים לפרוע - מאחר וכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי (ויש כאן שטר)

האם בעל חוב נפרע שלא בפניו

ראינו שאשה נפרעת רק בשבועה מה הדין לגבי בעל חוב?
לפי רב אחא שר הבירה, בעל חוב לא גובה שלא בפניו מאחר ובאשה הקלנו מפני חיבוב הנשים.
לפי רב נחמן, בעל חוב גם גובה, כדי שלא תנעול דלת בפני לווים.

על מה דבר ר שמעון במשנה Ketuvot 87

דעת ר ירמיה - על המשנה שלנו

דבר ר שמעון. שאמרנו שנפרעת שלא בפניו תיפרע רק בשבועה, על זה אמר ר שמעון שזה מדובר על כתובה ולא על מזונות.
שואל ר ששת הרי הלשון של "יורשים משביעים אותה" לא מובנת כי צריך לומר "בית דין משביעים אותה" כי הרי בעלה חי עדין (לכאורה)

דעת ר ששת - על המשנה בדף פ"ו

דיבר ר שמעון. ששם המשנה דברה על פטור משבועה ואמרה שאם האשה חזרה לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופיא (שנעשית חנוונית) פטורה משבועה. אבל אם נעשית ע"י בעלה, חייבת. על זה אמר ר שמעון שחייבת שבועה רק במינוהו בית דין אבל כאן שמינה אותה בעלה, היא תהיה פטורה משבועה.
שואל אביי, הרי לדבריך צריך להיות כתוב בדברי ר שמעון לשון "אם תובעת כתובתה" ולא לשון כל זמן שתובעת..

דעת אביי - על הדין הראשון במשנה בדף פ"ו

דבר ר שמעון. שאמר לה שאין לו עליה לא נדר ולא שבועה, לא לו ולא ליורשיו ולא על יורשיה. שלפי חכמים לא יכול להשביע אותה אבל לפי ר שמעון יכול להשביע רק על הכתובה מכיון שכל הנפרע מנכסי יתומים לא ייפרע אלא בשבועה ואין בכוחו למחול לה על שבועה זו.
ר פפא מדייק מדברי ר שמעון שהוא גם בא לחלוק על ר אליעזר שאמר שם שיכול להשביע אותה על האפוטרופסות בכל זמן שירצה ולכך ר שמעון דייק כשאמר שכאשר אינה תובעת כתובתה אין יכולים להשביעה על אפוטרופסותה.