03/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 88

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה #

אם האשה תובעת כתובה באמצעות הצגת הגט (שבית דין לא קרעו את הגט לאחר פרעון הכתובה) ואין כתובה שתוכיח שבעלה עדיין לא פרע לה (מפני שאיבדה את הכתובה או שמדובר במקום שאין כותבים כתובה למסקנת הגמרא) אז גובה את הכתובה.
אם הוציאה שר כתובה ואין לה גט. היא אומרת שאבד לה גיטה והוא טוען שפרע וקבל שובר והוא אבד. וכן אם אדם הלוה לחבירו כסף וחבירו טוען שעברה שמיטת כספים והמלווה לא קבל שטר פרוזבול, הם לא יקבלו את חובם.
לפי רשב"ג בזמן הסכנה (שבנות ישראל לא שומרות על הגט ומלווים על הפרוזבול) אשה גובה כתובתה שלא בגט וכן בעל חוב שלא בפרוזבול.

גמרא #

מדוע לא ניתן להביא ראיה ממשנתנו שכותבים שובר #

לסברת שמואל #

אם זהו מקום שלא כותבים בו כתובה, היא טוענת שלא כתב לה והוא טוען שבניגוד למנהג הוא כן כתב לה, הוא צריך להביא ראיה כדי שלא תגבה ממנו כתובתה.
אם זהו מקום שכותבים בו כתובה, והיא טוענת שלא כתב לה. אז צריכה היא להביא ראיה שלא כתב לה. במשנתנו מדובר שהיא כן הביאה ראיה כזו ולכן נפרעת.

לפי רב בהתחלה #

מדובר במקום שלא כותבים בו כתובה ולכן גובה את כתובתה אבל אין מפה ראיה לבעל חוב שכותב שובר.

לפי רב לאחר שחזר בו #

הכתובה משמשת לגביית תוספת כתובה אבל הגט משמש לעיקר הכתובה שלה ולכן כאשר גובה גט ללא כתובה היא גובה את העיקר ולא זכאית לתוספת.

דחיית הגמרא #

הגמרא דוחה את דברי רב ומעמידה שהכלל הוא - במקום שלא אפשר (לגבות את הכתובה ללא הצגת הכתובה בידי האשה) היא כותבת לו שובר.

ראיות שאלמנה מן האירוסין מקבלת עיקר כתובה #

גם אם לא כתב לה כתובה ומת.

מר קשישא #

מביא ראיה ממשנה בדף Ketuvot 54 ששם אמרה המשנה שאם נתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין גובה את הכל והכל כאן הוא גם התוספת ומכך שמדובר שגובה תוספת, בהכרך מדובר שגם כתב לה כתובה. כלומר, שללא כתובה גובה רק עיקר כתובה - גם מן האירוסין.

ר חייא בר אבין #

מברייתא שאמרה שאם מת הוא - גובה כתובתה.
אבל הגמרא דוחה ומעמידה שמדובר בברייתא רק בשכתב לה כתובה ומשם אין ראיה שבלא כתב לה שתקבל.

משנה #

אם האשה גורשה פעם ראשונה והחזיר גרושתו וגירשה שוב. הוציאה האשה שני גיטין ושתי כתובות ומנסה לגבות את שתיהן, הדין הוא שגובה את שתיהן.
אם הוציאה שתי כתובות אבל גט אחד(אם כתב לה שתי כתובות וגירשה רק פעם אחת), או כתובה ושני גיטין (שהחזירה אבל לכאורה לא כתב לה עוד כתובה כשהחזירה) או שוציאה כתובה, גט ועדים שמת(בציור שלטענתה הוא גירש אותה והחזיר אותה ומת) בכל הציורים הללו גובה כתובה אחת (איזו שתרצה). כיון שמגרש את אשתו ומחזיר אותה, הרי הוא מחזיר אותה על דעת הכתובה הראשונה (באם לא גבתה אותו)

גמרא #

מדוע גובה מאיזו כתובה שתרצה #

בציור שכתב לה שתי כתובות וגירש אותה פעם אחת, הרי ראינו לגבי מלוה שאמר שמואל שאם יש שתי שטרות שמעידים על אותה התרחשות, השני קיים והראשון בטל?
עונה הגמרא, שאפילו במקרה שראינו שם, רק אם השטר השני מוסיף משהו על הראשון, השני מבטל את הראשון, אבל אחרת הוא לא מבטל. כלומר, גם פה מדובר שהכתובה השניה טובה יותר מהראשונה ולכן גובה מאיזו שתרצה (השניה..)

הוציאה גט כתובה ועדי מיתה #

זה מדובר רק כאשר התאריך בכתובה הינו קודם לתאריך הרשום בגט, שאז צריכה להביא ראיה שכתב לה כתובה נוספת לאחר שהחזירה.
אבל במקרה שהתאריך בכתובה הינו לאחר התאריך הרשום בגט, הצדק עמה וצריך הוא להביא ראיה שפרע. אחרת, ישלם שתי כתובות.